שולחן ערוך יורה דעה ער א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך יורה דעה · ער · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה. ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו. ואינו רשאי למכרו אפילו יש לו הרבה ספרי תורה.
ואפילו אין לו מה יאכל רק על ידי הדחק (הגהות מיימוני פ"ו)
ואפילו למכור ישן כדי לקנות חדש אסור. אבל ללמוד תורה או לישא אשה מותר למכור אם אין לו דבר אחר למכור.
הגה: והוא הדין לצורך פדיון שבויים מותר למכרו (גם זה שם ותוס' פ"ק דבבא בתרא ואגודה שם). ועיין באלו הדינים בא"ח סימן קנ"ג.
שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו -- הרי זה כאילו כתבו (ב"י בשם נ"י). אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק (טור בשם ריב"ל פרק הקומץ) ואינו יוצא בזה.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) ואינו רשאי למכרו כו'. בבית יוסף כתב בשם הר"ר מנוח דוקא ס"ת העשוי לקרות ברבים אבל ספרי יחידים מוכרים לעשות מהדמים מה שירצו כו' ועיין בית יוסף וב"ח ביאור דבריו ועיין בא"ח סימן קנ"ג סעיף י':


(ב) ואפילו אין לו מה יאכל כו'. אלא נוטל צדקה מהגבאים כדלעיל ר"ס רנ"ג דאין מחייבין אותו למכור ביתו וכלי תשמישו כן כתב הב"ח ועיין שם שהאריך:


(ג) ואפילו למכור ישן כו'. דחיישינן לפשיעותא שמא לא יקנה הלכך אם היה חדש כתוב והוא בבית הסופר ואינו חסר אלא נתינת דמים מוכר הישן לקנות החדש עכ"ל עט"ז והוא מדברי הר"ר מנוח שהביא הבית יוסף אבל אין זה עיקר ודעת כל הפוסקים נראה דאפילו בכה"ג אסור וכמ"ש בדרישה ובב"ח וכ"כ הר"ן בהדיא דכיון דלא מעלי לה בקדושתה אסור להחליף תורה בתורה דאינו רשאי למכור אלא כשמעלה בקדושה וכ"כ הריב"ש ומביאו בית יוסף בא"ח סימן קנ"ג וכתב הב"ח עוד ונראה דלאו דוקא למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דה"ה כשאחד הוציא מתחלה מעות משלו וקנה חדש עד שימכור אח"כ הישן וישתלם מהישן נמי אסור דעיקר טעמא דאיסורא משום דליכא במכירה זו העלאה בקדש דדוקא כשמעלין בקדש הוא דשרי אבל כי ליכא העלאה אע"ג דכי הדדי נינהו וליכא הורדה אלא דמיחליף תורה בתורה נמי אסור ע"כ ועיין בא"ח סימן קנ"ג:


(ד) וה"ה לצורך פדיון שבוים כו'. ע"לסי' רנ"ב ס"ק א':



באר היטב

(א) למכרו:    בב"י כתב בשם הר"ר מנוח דוקא ס"ת העשוי לקרות ברבים אבל ספרי יחידים מוכרים לעשות מהדמים מה שירצו וע"ש ובב"ח ביאר דבריו ועיין באורח חיים סימן קנ"ג ס"י עכ"ל הש"ך.


(ב) הדחק:    אלא נוטל צדקה מהגבאים כמ"ש ריש סימן רנ"ג דאין מחייבין אותו למכור כלי תשמישו וכ"כ הב"ח.


(ג) חדש:    וכתב הב"ח ונראה דלאו דוקא למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דה"ה כשהוציא מתחלה מעות משלו וקנה חדש וירצה אח"כ למכור ישן כדי להשתלם ממנו מעותיו נמי אסור דדוקא כשמעלין בקדש הוא דשרי אבל כי ליכא העלאה אע"ג דכי הדדי נינהו וליכא הורדה אלא דמיחלף תורה בתורה נמי אסור ועיין באורח חיים סימן קנ"ג.


(ד) ואינו:    והט"ז כתב דמדברי רש"י לא משמע כן דכתב שאם לקחה מצוה עביד ואם כתבה הוי מצוה טפי וכתב עוד ומ"כ הקונה ס"ת מיד עובד כוכבים שלקח מישראל לאו כחוטף מצוה הוא אלא כאלו כתבה עכ"ל.







▲ חזור לראש