שולחן ערוך חושן משפט תג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · תג · ג

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

על המזיק לטרוח בנבילה עד שממציא אותו לניזק כיצד כגון שנפל השור לבור ומת מעלה הנבילה מהבור ונותנה לניזק ואח"כ שמין לו פחת נבילה שנאמר "כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" -- מלמד שהוא חייב להשיב את הנבל' ואת הפחת שפחתה מן החי לניזק ואם היה תם חצי הפחת:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

על המזיק לטרוח כו':    כבר כתבתי דעל הניזק להעלותו מהבור עד שנודע לו שנפלה שם ונוטל דמי הוצאותיו של העלי' מהמזיק ואם לא עשה כן ונפסד השור בהבור דהוא פסידא דהניזק. וכ"כ הטור בהדיא וכתב הב"י שהוא הסכמת הפוסקי' וכאן למדונו דאם לא ירצה המזיק להעלותו ולא ליתן לו הוצאה להעלותו דצריך ליתן דמים שכל חציו דהפחת אם הוא תם ואם הוא מועד צריך לשלם דמי כל הפחת מאשר היה שוה כשהי' חי וכן משמעות הקרא כסף ישיב לבעליו והמת שגם המת ישיב המזיק ויתנהו לידו דניזק ואז יהי' לו המת בתשלומי דמי נזקו והמותר עד כדי נזקו ישלם לו בכסף אם נפל לבורו דפסוק זה בנפל לבורו כתיב וה"ה לשור מועד שנגח וק"ל:


ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש