שולחן ערוך חושן משפט שלד ב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שלד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
שכרו להשקות שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינו צריך אינו נותן לו כלום וכן אם בא בחצי היום אינו נותן לו מחצי היום ואילך כלום אבל אם בא הנהר נותן להם כל שכרן מן השמים נסתייעו:
- הגה: שכר פועלים לחפור שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינן יכולין לחפור אם לא ראו הפועלים הקרקע פסידא דבעל הבית הוא דהוי ליה להודיעם שלא יבואו י"א דאם ביקר בעל הבית המלאכה מבערב וראה שצריכה פועלים פטור בכל ענין (הכל בטור ס"א) ועיין לעיל סימן של"ג סעיף א' וב' י"א הא דאמרינן דאם אירע אונס הוי פסידא דפועלים היינו ששכרן למלאכה ידועה אבל אם שכרן סתם יכול לומר תן לי מלאכה אחרת כזו (ת"ה סימן שכ"ט):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אינו נותן לו כלום: ג"ז מטעם הנ"ל דרוב השדות שבעולם אם ירד הגשם א"צ להשקותן נמצא דב"ה ופועל שוים בידיעתו ואמרינן ביה המע"ה אפי' אי לא הראה הב"ה השדה להפועל קודם לכן משא"כ במניעת המטר חפירת שדהו שכ' מור"ם דינו אחר זה דאין רוב השדות נמנעות מלחפור מחמת המטר שירד עליהן והבע"ה היודע דרך שדהו ה"ל להתנות וכ"כ בתוס':
אבל אם בא הנהר נותן כו': הא דלא מפליג גם בזה בין דרכו לבא לאין דרכו לבא או אם הפועלים מבני העיר או לא כמו שמחלק בס"ה בשכרו להשקות השדה מן הנהר ופסק הנהר משום דסתם נהר עשוי לבא דלכך עושין החריצין להוליך המים בכל השדה והב"ה הוא היודע דרך שדהו וחריציו משא"כ הפועלים דאע"פ שהן מההוא מתא אינן יודעין אם עשה ב"ה חריציו לשדהו שיביא דרך שם אבל אם פוסק הנהר או לא זה יודעין כל בני העיר כ"כ התוס' פ' האומנין (דף ע"ז) בד"ה עביד דפסק כו':
דה"ל להודיעם: עמ"ש לפני זה:
דאם ביקר הב"ה כו': פי' אפי' לא הראה השדה להפועלים בשעת שכירתו אותן מ"מ כיון דהב"ה ראה שדהו ומצאו שהיה ראוי לחפור תו לא מקרי גרם היזק לפועלים דמה היה לו לעשות משא"כ כשלא ראה הוא שדהו קודם לכן דה"ל להעלות על דעתו שמא אינה ראוי' לחפור אותו מחמת ליחותא דהקרקע ואיך שכר פועלים לחפרו דנראה מדעתו שדעתו לשלם להם עכ"פ:
למלאכה ידוע כו': ☜מפירש"י (שם ריש דף ע"ז) נ' עוד דצריך לשוכרן לשד' ידוע דאל"כ יכול הפועל לומר לב"ה תן לי שדה אחר שראוי לחופרו דמי יימר דאשדה זו שכרתני ע"ש ובר"ס של"ה כ' הט"ו דכמו שהרשות ביד הפועל לומר תן לי מלאכה אחרת כזו כן יש רשות ביד בע"ה לשנותו למלאכה אחרת כזו אם כלה לו זה המלאכה ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(ד) שכרו להשקות עיין בתשובת ר"א ן' חיים סי' נ"ג:
(ה) דינין הרבה מדיני מלמד כו' עיין בתשו' רמ"א סי' נ':
באר היטב
(ד) הנהר: הא דלא מפליג הכא בין ידעו הפועלים כו' כמ"ש בס"א עיין מ"ש התוס' פרק האומנין דף ע"ז ע"א ד"ה עביד דפסיק ע"ש.
(ה) וראה: פירוש אפילו לא הראה השדה לפועלים בשעת ששכרן מ"מ כיון דבע"ה ראה שדהו שהיא ראויה לחפור תו לא מיקרי גרם היזק דמה היה לו לעשות משא"כ כשלא ראה שדהו קודם לכן דה"ל לעלות על דעתו שמא אינה ראויה לחפור מחמת ליחות הקרקע ואיך שכר פועלים לחפרה ונראה מדעתו שחשב לשלם להם עכ"פ. סמ"ע.
(ו) ידועה: מפרש"י נראה עוד דצריך לשוכרן לשדה ידוע דאם לא כן יכול הפועל לומר תן לי שדה אחרת שראויה לחפור דמי יימר דאשדה זו שכרתני ובריש סימן של"ה כת' הט"ו דגם לבעל הבית יש רשות לשנותו לפועל למלאכה אחרת כזו אם כלה מלאכתו ע"ש. שם.