שולחן ערוך חושן משפט רא א
שולחן ערוך חושן משפט · רא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא שלו אע"פ שלא נתן לו מהדמים כלום כל החוזר בו אחר שרשם מקבל מי שפרע ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור נקנה המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו וחייב זה ליתן הדמים והוא שרשם בפני המוכר או שאמר ליה המוכר רשום מקחך:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ופסקו הדמי': דבלא פיסוק דמים לא סמכה דעת שניהן כי שמא לא ישוו יחד בדמי שוי' ואפי' משיכה לא מהני ביה וכמ"ש הטור והמחבר בסי' ר' ס"ז ע"ש:
מקבל מי שפרע: דין מי שפרע נתבאר הטור ובדברי המחבר בסי' ר"ד ולעיל בסי' קצ"ט במי שנתן דמי הקנין ולא עשה עדיין משיכה או הגבהה או שאר דברי' שקוני' ע"י מטלטלין קנין גמור וה"נ האי רושם התחלת הקנין הוא ולא נגמר עדיין קנינו לגמרי מ"ה אין עליו אלא קבלת מי שפרע אם לא במקום שנוהגי' לקנות ע"י רושם או שאר עניני קנין גמור דאז הולכין אחר המנהג דמנהג עוקר הלכ' בדברי' שבממון והטור סתם בסי' זה וכתב שרושם קונה ובסי' ר"ד מחלק בין מקום שנוהגי' לקנות בו לגמרי או לא וכמ"ש המחבר כאן והוא בגמרא עפ"ר:
או שא"ל המוכר רשום מקחך: נראה דאפי' א"ל סתם זיל קני והלך ורשמו אפי' שלא בפניו אם דרך אותו מקו' לקנות ברשימה קנה בזה ולא אמרינן שדעת המוכר הוה שיקנה דוקא בקנין גמור וע"ל בסי' ק"ץ וקצ"ז וקצ"ח:
ש"ך - שפתי כהן
(א) רושם על המקח בב"ח פסק דדוקא בקנין מטלטלין איכ' קנין סיטומתא ותקיעת כף אבל לא בקרקעות ודקדק כן מל' הטור ע"ש וצ"ע לדינא גם לפי מ"ש הסמ"ע ס"ק ו' א"נ דכאן איירי מהמנהג לכאורה נראה דלא כהב"ח ודוק וז"ל מהרש"ל פ"ה דב"ק סי' ל"ו ומסתמא ה"ה לענין שכירות הבית וקנין הבית באתרא דנהגו לקנות במפתח קנה דאזלינן בתר מנהגא עכ"ל וע"ש ונראה דהיכא דנהגו גם בקרקעות להדיא אפשר דגם הב"ח מודה בזה והב"ח גילה לנו מנהגנו עכשיו וע' בתשו' רמ"א נראה כמ"ש ודוק וע' בס' בא"ש דף צ"ו ע"ב ע' בתשוב' מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' קנ"ג דף קע"א ובח"ב סי' ש"י:
באר היטב
(א) רושם: בב"ח פסק דדוקא במטלטלים איכא קנין סטומתא ות"כ ולא בקרקעות ודקדק כן מל' הטור ע"ש וצ"ע לדינא גם לפי מ"ש הסמ"ע בס"ס זה ז"ל וכאן איירי מהמנהג לכאורה נראה דלא כהב"ח וז"ל מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' ל"ו ומסתמא ה"ה לענין שכירות הבית וקנין הבית באתרא דנהגו לקנות במפתח קנה דאזלינן בתר מנהגא עכ"ל ונראה דהיכא דנהגו גם בקרקעות להדיא אפשר דגם הב"ח מודה בזה והב"ח גילה לנו מנהגנו עכשיו ועיין בתשובת רמ"א נראה כמ"ש וע' בס' באר שבע דף צ"ו ע"ב ובתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' קנ"ג דף קע"א ובח"ב סי' ש"י. ש"ך.
(ב) מקחך: נראה דאפילו אמר ליה סתם זיל קני והלך ורשמו אפילו שלא בפניו אם דרך אותו מקום לקנות ברשימ' קנה בזה ולא אמרינן שדעת המוכר היה שיקנה דוקא בק"ג וע"ל סי' קצ"ז וקצ"ח. סמ"ע.
קצות החושן
(א) ואם מנהג המדינה כ' במרדכי שבת פרק הבונה ז"ל לרבי' יחיאל הא דסטימתא קניא דוקא בדבר הבא לעולם ומועיל בו הקנין הלכך מועיל המנהג להחשיבו כקנין גמור אבל דבר שלא יועיל בו קנין כגון בדבר שלא בא לעולם לא מצינו שיועיל בו המנהג להחשיבו כקנין גמור עכ"ל ועמ"ש בסי' קכ"ו סק"ג: