שולחן ערוך חושן משפט צז כג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · צז · כג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
(כשיגיע זמן הפרעון ובא לגבות חובו) (טור) מסדרין לבעל חוב כיצד אומרי' ללוה הבא כל המטלטלי' שיש לך ולא תניח אפילו מחט אחת (ואפילו כלי אוכל נפש) (נ"י ס"פ המקבל) ונותנין לו מהכל מזון ל' יום (כבינוני שבעיר אע"פ שאכל תחלה כעני) (נ"י פרק הנ"ל) וכסות שנים עשר חדש ולא שילבש בגדי משי או מצנפת זהובה אלא מעבירים אותה ממנו ונותנים לו כסות הראויה לו לי"ב חדש ומטה ליישב עליה ומטה ומצע (ושאר צרכי המטה) (טור) הראוים לו לישן עליהם ואם היה עני מטה ומפץ לישן עליו ואין נותנין כלום באלו לאשתו ובניו אע"פ שהם קטנים שהוא חייב במזונותיהם ונותנים לו סנדלו ותפיליו היה אומן נותנים לו שני כלי אומנות מכל מין ומין כגון שהיה חרש נותנין לו שני מעצדין (פירש"י דולדייר בלעז קטנה ומחלק בה את הנסרים) ושתי מגרות הי' לו מין א' מרובה ומין א' מועט נותנין לו שנים מן המרובה וכל שיש לו מהמועט ואין לוקחים לו כלים מדמי המרובה היה איכר או חמר אין נותנין לו לא צמדו ולא חמורו וכן אם היה ספן אין נותנין לו ספינתו אע"פ שאין לו מזונות (אלא) מאלו אין אלו כלים אלא נכסים וימכרו עם שאר המטלטלים בב"ד וינתנו לבעל חובו ואפילו אם הוא תלמיד חכם ותורתו אומנותו אין מניחים לו ספריו ואפילו ספר תורה לפי שהם כשאר נכסים שבעל חוב גובה מהם וה"ה למקומות בית הכנסת כשהם בכלל נכסים ובעל חוב גובה מהם חובו:
מפרשים
מסדרין לב"ח כו'. ילפינן מיכה מיכה מערכין ועפ"ר:
ונותנין לו מהכל מזון כו'. פי' כשיש לו מזונות בביתו נותנין לו ממנו על ל' יום והמותר למלו' ואם אין לו מזונות בביתו מוכרים קצת מטלטלים כדי שיתנו לו דמי מזונות על ל' יום וכמ"ש המחבר בסכ"ז:
אע"פ שאכל תחלה כעני. שמתחל' צמצם נפשו כדי לפרנס מהמותר לבני ביתו משא"כ עתה שאין נותנין להן כלום א"צ להרעיב נפשו בשביל המלו' וה"ה איפכא אם הי' אוכל תחלה כעשיר ממעטין עכשיו ממה שרגיל בו וכדמסיק בכסות ועפ"ר שם כתבתי דמשמעות ל' הרמב"ם והביאו הטור והמחבר בר"ס צ"ט שכ' שנותנין מזון כדרכו כו' לא משמע קצת הכי וצריכין לדחוק ולפרש כדרכו כפי הראוי להיות דרכו דהיינו כמו בינוני שהוא דרך המיצוע וראוי לבני אדם לנהג בו ע"פ דרכם והנהגת':
אלא מעבירין אותו ממנו. פי' ל"מ שאין נותנין לו מעות להלביש נפשו בבגדים הללו אלא אפי' היו עליו בגדים הללו לוקחין אותן מידו:
ושאר צרכי המט'. פי' כרים וכסתות וסדינין ובשע' שהי' ממשכן אותו לא הניח בידו אלא מפץ ומצע וכרים היו נוטלים מידו ביום ומחזירים לו בלילה וכמ"ש המחבר בסי"ז אבל עתה שבא לסדר לו ולמכור המותר מסדרים לו גם כרים וסדינים ומניחין אותן בידו:
לאשתו ולבניו כו'. דכתיב ואם מך הוא מערכך ע"פ אשר תשיג יד הנודר ודרשינן על פי זה שיש לו מסדרין לו ומדכ' הוא דרשינן תחייהו מערכך לו ולא לאשתו ובניו ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
ואין לוקחין לו כלים מדמי המרובה. פי' למין המועט שבידו אין מוכרין מהמרובה למלאות המועט דה"א דיכול לומר עד השתא דהיה בידי ממין אחד הרבה כלים והייתי משאיל לשכיני מאותו מין והן השאילו לי מהמין השני שאין בידי ממני כדי צרכי משא"כ עתה שלוקחין מידי ממין המרובה היתר מכדי צרכי קמ"ל ועפ"ר:
לא צמדו ולא חמורו. צמדו פי' הבקרים שהוא חורש בהן דומיא דחמורו ועפ"ר:
אין מניחין לו ספריו. והא דמניחין לו תפילין לפי שהוא דרך מלבוש ומצוה שבגופו טור:
ומ"ש ואפי' ספר תורה. אף דכתב הרא"ש דבזמן הזה המצוה טפי בקניית ספרים מבספר תורה כמו שכ' הטור יורה דעה בשמו בריש הלכות ספר תורה הטעם שבזמנינו מעמידין הספר תורה בהיכל ואין למדין מתוכו ע"ש י"ל דלשון בע"ת בשם ר"י מברצלוני נקט ואזיל הטור והמחבר וגם המחבר לטעמיה אזיל שכתב שם בי"ד שלא בא הרא"ש אלא ללמדינו שגם קניית שאר ספרים מצווים אנו בה ושעכ"פ בקניית ס"ת מצות עשה במקומה עומדת ע"ש:
(יב) ונותנין לו מהכל מזון כו'. עיין בספר החינוך להרא"ה מצוה ש"ן:
(יג) ואפי' ספר תורה. עיין בב"ח וע' מ"ש בי"ד בש"ך סי' רנ"ט ס"ק ז' ולא נהגו כהב"ח כאן:
(יד) שהם בכלל כו'. וה"ה שמוציאין אותו מביתו כן הוא בתשובת מהרא"ן ששון סי' רי"ו עיין שם:
(כז) כעני: וה"ה איפכא אם אכל תחלה כעשיר ממעטין עכשיו ממה שרגיל בו וכדמסיק בכסות ומ"ש הט"ו בריש סימן צ"ט מזון הראוי לו צ"ל פירושו כפי הראוי להיות דרכו דהיינו כבינוני שהוא דרך המיצוע ראוי לבני אדם לנהוג בו ע"פ דרכם והנהגתם. סמ"ע.