שולחן ערוך אורח חיים שמה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שמה · י · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

כל דבר שהוא ברשות הרבים אם אינו גבוה (שלשה) טפחים אפילו הם קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהם חשובים כקרקע והוי רשות הרבים ואם הוא גבוה שלש ומשלש עד תשעה ולא תשעה בכלל אם הוא רחב ארבע על ארבע הוי כרמלית ואם אינו רחב ארבע על ארבע הוי מקום פטור ואם הוא גבוה ט' טפחים מצומצמים ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפילו אינו רחב ארבעה ויש מי שאומר דהוא הדין לגבוה מתשעה ועד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפילו אינו רחב ארבעה ומעשרה ולמעלה אם הוא רחב ארבעה הוי רשות היחיד ואם לאו הוי מקום פטור אפילו אם יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לארבעה:

מפרשים

מגן אברהם

(ח) ורבים מכתפים:    אבל כשאין מכתפים עליו אף על פי דראוי לכתף עליו לא הוי רשות הרבים (ב"י ראב"ד):


(ט) לחוק להשלימו:    כגון חור שבכותל כלפי ר"ה אינו רחב ד' וכלפי רה"י הוא רחב ד' והוי כרה"י מכל מקום הזורק לתוכו פטור דלא הוי שיעור מקום (תוס' שבת דף ז'):

באר היטב

(י) ורבים:    אבל כשאין מכתפים עליו אע"ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר"ה. ב"י.


משנה ברורה

(כח) אפילו הם קוצים וכו' - דכל פחות משלשה קי"ל דאינה חולקת רשות לעצמה ובטל לגבי ר"ה:

(כט) ואם הוא גבוה שלשה וכו' - דאז אין רבים יכולין לדרוס עליו מצד גובהו נפקא מכלל ר"ה ולכלל רה"י לא בא עד גובה עשרה טפחים ונתנו עליה חכמים שם כרמלית שהוא רשות לעצמו ואסור להוציא ממנו לרה"י ולר"ה:

(ל) ואם אינו רחב ד' על ד' - ואפילו אם ארכה יותר מד' טפחים לא מצרפינן זה לרחבה דלא נחשבת רשות לעצמו אא"כ יש בו ד' טפחים באורך וד' ברוחב:

(לא) תשעה טפחים - דבשיעור זה דרך בני אדם בר"ה לכתף עלי' דאינו לא גבוה ולא נמוך אבל בפחות מט' שאינו ראוי לכתף עליו לא מהני לשוייה ר"ה אפילו אם רבים מכתפין עליו [רשב"א]:

(לב) מצומצמים - אבל יותר מט' לא הוי ר"ה אפילו רחב ד' על ד':

(לג) ורבים מכתפין עליו - אבל כשאין מכתפין עליו אע"ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר"ה ואפילו רחב ארבעה:

(לד) אפילו אינו רחב ארבעה - דאע"ג דבעלמא לא הוי מקום חשוב בפחות מארבעה כאן דדרך רבים לכתף עליו אף בפחות מד' משוי ליה ר"ה:

(לה) דה"ה לגבוה מט' וכו' - הוא דעת הטור דס"ל דהא דאמרינן בגמרא עמוד ט' הוא בא רק לאפוקי פחות מט' לא הוי ר"ה אבל יותר מט' אין ה"נ דהויא ר"ה כשרבים מכתפין עליו:

(לו) הוי ר"ה - ולדינא נקטינן כסברא ראשונה דהרבה פוסקים חולקין ע"ז:

(לז) אם הוא רחב ארבעה - היינו ארבעה על ארבעה:

(לח) כדי לחוק - היינו כגון שהיה העמוד סמוך לכותל ממש אפ"ה לא אמרינן חוקקין להשלים וממילא הוי מקום פטור ומותר להוציא ממנו לרה"י ולר"ה:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש