שולחן ערוך אורח חיים שלג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · שלג · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אוצר של תבואה או של כדי יין אף על פי שמותר להסתפק ממנו אסור להתחיל בו לפנותו אלא לדבר מצוה כגון שפינהו להכנסת אורחים או לקבוע בו בית המדרש וכיצד מפנהו אם היה האוצר גדול מפנה ממנו חמש קופות (שבכל קופה שלש סאים) (הגהות מרדכי ור"ן פרק מפנין) לא היה בו אלא חמש קופות מפנה מהם ארבע קופות אבל כולו לא יפנה שמא יבא להשוות גומות:

הגה: וכל שבות שהתירו משום צורך מצוה מותר גם כן לצורך אורחים ולא מקרי אורחים אלא שנתארחו אצלו בביתו או שזימן אורחים שנתארחו אצל אחרים (תרומת הדשן סימן ע"ב) אבל כשזימן חבירו לסעוד אצלו לא מקרי אורחים ואינה סעודת מצוה רק סעודת רשות (בית יוסף)

מפרשים

מגן אברהם

(א) שמותר להסתפק:    שאינו מוקצ':


(ב) להתחיל בו:    ואם התחיל לפנות מע"ש משמע דשרי לפנותו בשבת אפי' לדבר הרשות:


(ג) לפנותו:    אבל עושה לו שביל ברגליו (מ"מ פכ"ו) ועמ"ש סי' ש"ח ס"ג:


(ד) לדבר מצוה:    ומפנה אפי' מגג לגג ובחלונות וסולמות (יש"ש ביצה ב"י ועיין סי' תקכ"א):


(ה) לצורך אורחים:    אמרי' בחולין פ"ז סעודת הרשות הוי ורב לא מתהני מסעודת הרשות ופירש"י סעודת הרשו' בת ת"ח לע"ה ע"כ משמע דרב דהי' אורח שם מקרי סעוד' הרשו' עיין סי' תקס"ח ס"ב וכ"כ בתשובת מהר"מ סי' תר"ה וכשסועד עם אורחי' הוי סעוד' הרשו' רק שבע"ה המזמנם עושה מצוה וכצ"ל כאן:

באר היטב

(א) להתחיל:    ואם התחיל לפנות מע"ש משמע דשרי לפנותו אפי' לדבר הרשות מ"א. ועיין ט"ז שנראה שאוסר ע"ש ולדבר מצוה מפנה אפי' מגג לגג ובחלונות ובסולמות. ב"י.


(ב) כשזימן:    וכתב ט"ז פשוט שאין בכלל זה המזמן חבירו לבא אצלו לכבוד אורח הבא אצלו שגם חבירו בכלל אורח לענין זה ע"ש. והמ"א כתב דכשסועד עם אורחים הוי סעודת הרשות רק שבע"ה המזמינם עושה מצוה ע"ש.


משנה ברורה

(א) שמותר להסתפק ממנו - למאכלו ולמאכל בהמתו שאינו מוקצה דקי"ל כר"ש דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצמוקים שהניח ליבשן משום דדחינהו בידים ולא חזיין עד שיתייבשו וכמ"ש בסי' ש"י ס"ב מ"מ אם אינו רוצה להסתפק ממנו אלא להתחיל בו לפנותו אסור לעשות כן לדבר הרשות והטעם משום טרחא או משום עובדין דחול:

(ב) אסור להתחיל וכו' - היינו אפילו פחות מד' וה' קופות ומשמע דאם התחיל מע"ש שרי לפנותו בשבת פחות מד' וה' קופות אף לדבר הרשות:

(ג) לפנותו - אבל מותר לעשות שביל ברגליו לכאן ולכאן דרך הליכתו ויציאתו דזה לא הוי בכלל פינוי:

(ד) לדבר מצוה - ואפילו בענין שיש בו טורח יותר כגון להגביהם ולשלשלם בחלונות שבכותל או להורידם בסולמות או לטלטלם מגג לגג:

(ה) חמש קופות - ולא יותר משום טרחא וכנ"ל בסק"א:

(ו) שמא יבוא וכו' - היינו שמא יראה גומות בקרקעות האוצר ויבוא להשוותם ואפילו אין שם אלא ג' או ד' קופות אסור [א"ר]:

(ז) וכל שבות וכו' - עיין סימן ש"ז ס"ה:

(ח) לצורך אורחים - שבעה"ב המזמנם עושה מצוה וכמו שאחז"ל דגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה:

(ט) אבל כשזימן וכו' - ומ"מ אם מזמין חבירו שיבוא לכבוד האורח אז גם הוא נחשב כאורח לענין דשרי לפנות בשבילו ואם הסעודה בעצמה היא סעודת מצוה ודאי פשיטא דשרי לפנות לפי חשבון כולם:

ביאור הלכה

(*) שמא יבוא וכו':    עיין בש"ג דמצדד דבמרוצף לא חיישינן לזה ולענ"ד דזה תלוי בפלוגתא לקמן בסימן של"ז ס"ב ובהג"ה שם:.


(*) וכל שבות שהתירו וכו':    כתב הפמ"ג במ"ז הוי יודע דלא כל שבות התירו לצורך מצוה דהא שבות דשבות דוקא י"א התירו למצוה הא שבות לחוד ודאי לא אלא דוקא כי האי גוונא עובדין דחול וכדומה ועמ"א ש"ז אות ז':.





▲ חזור לראש