שולחן ערוך אורח חיים שכ טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שכ · טז · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה כף החיים

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

אסור מד*להדק מוכין בפי פך שיש בו משקין יחמשום יחסחיטה׃

מפרשים

מגן אברהם

(יח) משום סחיטה:    פירוש דכשמהדק והוא לח הוא נסחט [ר"ן תוס' ספי"ד ע"ש] עמ"ש סי' שי"ט ס"י:

באר היטב

(יח) סחיטה:    פי' דכשמהדק והוא לח הוא נסחט. ר"ן מ"א. ===משנה ברורה ===

כף החיים

חף) סעי' טז. אסור להדק מוכין וכו' הנה לדעת הרמב"ם והרמב"ן דס"ל דסוחט חייב משם מלבן צ"ל דמיירי כאן בפך מלאה מים דאיכא משום מלבן דאם לא כן למה יאסר דהרי כבר כתב הש"ע דבשאר משקין ליכא משום מלבן. אבל לדעת הרשב"א שהובא בהה"מ דסבר דבמשקין דליכא משום ליבון איכא משום דש מיירי כאן בכל המשקין דחיישינן שמא יסחוט ויתחייב משום דש. ומיהו לשון הש"ע שכתב מלאה משקין משמע דמיירי בשאר משקין וע"כ חיובו משום דש. ואע"ג דמדאורייתא אינו אסור אלא אם אין המשקה הולך לאיבוד מ"מ מדברנן אסור בכל ענין. והכא אסור מפני שקרוב הדבר שיבא לידי סחיטה והו"ל כפסיק רישיה דסאור אפי' באיסור דרבנן. עו"ש או' ל"ב. מיהו הא"א או' ח' כתב אפשר שיזוב לתוך הפך ואיכא חיוב מה"ת. וכ"כ הר"ז או' כ"ב:

טף) שם. משום סחיטה. פי' דכשמהדק והוא לח הוא נסחט. מ"א ס"ק ח"H. תו"ש או' ל"א. ואפי' שאינו מתכון מ"מ פסיק רישיה ולא ימות הוא כשיהדק היטב ולכן אסרו להדק כלל שמא יהדק היטב, ר"ז שם:


▲ חזור לראש