שולחן ערוך אורח חיים שכז א

החושש במתניו לא יסוך שמן וחומץ אבל סך הוא שמן לבדו אבל לא בשמן ורד משום דמוכחא מלתא דלרפואה קא עביד ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו אפילו בלא רפואה מותר.

הגה: ובמקום שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה בכל שמן אסור.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

(א) דלרפואה קעביד. וכל מילי דרפואה אסור משום שחיקת סמנים כמ"ש בסי' שכ"ח:

(ב) ובמקום שאין נוהגין כו'. מ"ה כ' בש"ג דאסור לסוך הראש שיש בו חטטין:

באר היטב

עריכה

(א) דלרפואה: וכל מילי דלרפואה אסור משום גזירת שחיקת סמנים כמ"ש סי' שכ"ח.

(ב) שמן אסור: ומש"ה כתב בש"ג דאסור לסוך הראש שיש בו חטטין.

(א) שמן וחומץ - הטעם דאין דרך לסוך בשתיהן יחד אלא לרפואה וכל מילי דהוא לרפואה אסרו רבנן גזירה משום שחיקת סממנים דאסור מן התורה משום טוחן כמש"כ בסימן שכ"ח ודע דבגירסתנו במשנה וכן בר"ח ורי"ף ורמב"ם איתא יין וחומץ והיינו אפילו באחד מהן:

(ב) שמן לבדו - דגם דרך הבריאים לסוך אותו ולא מינכר שהוא לרפואה וכן על גבי מכה מותר לסוך בשמן מטעם זה וכדלקמן בסימן שכ"ח סכ"ב:

(ג) דמוכחא מילתא - שדמיו יקרין ואין אדם סך אותו אלא לרפואה וכל מילי דרפואה אסור וכנ"ל. ואפילו ע"י א"י אסור אם מתחזק והולך כבריא וכדלקמן בסימן שכ"ח [פמ"ג]:

(ד) בכל שמן אסור - ומשו"ה אסור לסוך בשמן במדינותינו הראש שיש בו חטטין וכן אם יש לו נפח בכל מקום שהוא אסור לסוך בשמן במדינותינו. ובחלב ושומן אסור בכל מקום משום דניתך ונימס והוי נולד וכדלעיל בסימן שכ"ו ס"י בהג"ה:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}