שולחן ערוך אורח חיים צ כד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · צ · כד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו (יש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להתפלל ביחיד אבל בצבור אם כך הוא סדר ישיבתו אין לחוש אם מתפלל לפניו או אחריו) (בית יוסף בשם מהרי"א ואוהל מועד) (ואף על פי שטוב להחמיר המנהג להקל).
ואם הרחיק ממנו ד' אמות מותר. (ועיין ביורה דעה סימן רמ"ב סעיף ט"ז):
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
ועבי"ד כו'. שם נתבאר דרחוק ד' אמות מועיל אפילו אם רבו לאחוריו דלא כמו שכתב ב"י כאן:
מגן אברהם
(לח) אם הרחיק ד"א: משמע דאפי' לפני רבו שרי וכ"פ בד"מ וב"ח וש"כ ביורה דעה סי' רמ"ב דלא כמ"ש בב"י:
באר היטב
(לב) מותר: לפני רבו. ב"ח ד"מ ש"ך ביורה דעה סימן רמ"ב מ"א ע"ת ודלא כב"י.
משנה ברורה
(עג) בצד רבו - כי הוא יוהרא שמראה שהוא שוה לרבו ורבו היינו שרוב חכמתו הימנו או גדול הדור. כתב הח"א נ"ל דה"ה אביו:
(עד) ולא אחורי רבו - דמיחזי נמי כיוהרא וי"א שנראה כמשתחוה לרבו בתפילתו וי"א מפני שהוא מצער לרבו דשמא יצטרך לפסוע ג' פסיעות לאחריו בעוד שהוא יתפלל ויצטרך להמתין עליו:
(עה) ולא לפניו - בק"ו דזה ודאי הוא בזיון לרבו שעומד באחוריו נגדו:
(עו) אין לחוש וכו' - שהכל יודעין שמקום זה מיוחד לרב וזה לתלמיד ולית ביה משום יוהרא או כמשתחוה לו:
(עז) שטוב להחמיר - היינו לחוש לטעם השלישי הנ"ל מפני שנראה כמצער לרבו דלפ"ז יש להחמיר גם בצבור לאחריו:
(עח) המנהג להקל - עיין בביאור הלכה דמ"מ טוב לכתחילה כשקובע לו מקום מאחורי רבו שירחיק כשיעור ד"א וג' פסיעות כדי שלא יצער לרבו:
(עט) ד"א מותר - דרשות אחרת היא ועיין בפמ"ג שכתב בשם הפר"ח דלפניו סגי בד"א מצומצמות אבל לאחורי רבו בעינן ד"א וג' פסיעות כדי שיהיה יוכל רבו לפסוע ג' פסיעות לאחריו ולא יצטרך להמתין עליו ובתוך ד' אמותיו הלא אסור לפסוע כדלקמן בסימן ק"ב. עוד כתב דבתוך האלמעמרע מותר אפילו בסמוך דרשותא אחריתא הוא:
(פ) ועיין ביו"ד וכו' - ר"ל דשם נתבאר דרחוק ד"א מועיל אפילו אם רבו לאחוריו וכן כתבו האחרונים:
ביאור הלכה
(*) ואע"פ שטוב להחמיר מכל מקום המנהג להקל: עיין בא"ר שכתב בשם הלבוש דלמעשה נכון להחמיר וכתב הא"ר דנראה דדוקא לפניו אבל לא לאחריו ולא הבנתי שהרי הלבוש בעצמו כתב אח"כ ויזהר בלאחריו שירחיק שיהיה יכול לפסוע ג' פסיעות כדי שלא יצער לרבו והיינו מלבד הד' אמות כמו שכתב הא"ז והא"ר בעצמו אח"כ ובאמת בלפניו לא ידענא טעם המחמירים בצבור אבל בלאחריו נכון להחמיר כי זה הטעם שמצער לרבו מוכח בירושלמי כמו שכתב הפר"ח והגר"א. ועכ"פ בעת קביעת מקום לכתחילה בודאי נכון ליזהר בזה. ומלבוש משמע שאפילו בלפניו טוב להחמיר ואפשר שהטעם הוא משום דהוי בזיון לרבו כשעומד באחוריו נגדו אפילו בענין זה: