שולחן ערוך אבן העזר קנב ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנב · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אחד אומר נתגרשה, ואחד אומר לא נתגרשה -- לא תינשא.
ואם נשאת, אם היתה בחזקת אשת איש, תצא בכל ענין.
ואם לא היתה בחזקת אשת איש, אלא על פיהם,
אם יש הכחשה בעדותן, כגון שאחד אומר נתגרשה, ואחד אומר מעולם לא היו בה ספק גרושין, תינשא לכתחלה.
ואם שניהם מעידים שהיא אשת איש, אלא שזרק לה גט, אחד אומר קרוב לו, ואחד אומר קרוב לה -- (אפילו) אם נישאת, תצא:
מפרשים
בית שמואל
(ח) נתגרשה: היינו מכמה ימים ואם נשאת לעד האומר מת עיין סי' י"ז סעי' ל"ז:
(ט) תנשא לכתחלה: אף על גב דתרווייהו אומרי' שהיתה א"א מ"מ הואיל אחד מהם עכ"פ שקרן הוא דהא מכחישין זא"ז א"א להחזיקה לא"א על פיהם והוי כאלו היה רק ע"א שהיא א"א אבל כשכ"א אומר קרוב לי י"ל דא' טועה ותרווייהו מעידים שהיא א"א, ועיין ברמב"ם פי"ב ה"ג משמע אפילו אם מכחישין זא"ז תצא ועיין תשו' מהרשד"מ סי' ס"א ועיין סי' מ"ז כתבתי לדעת תוס' לא אמרי' דטועה מיהו יש לחלק בין האי דהתם לדין דכאן, ואין לדמות לש"ח וע"א אומר תנאי היה וע"א אומר דלא היה תנאי לא אמרינן תרוויי' מעידי' שהיה שטר טוב אלא אמרי' זה שאומר תנאי היה כוונתו בתחילת עדותו לסיים שהיה תנאי א"כ קשה ה"נ יש לומר דהיה כוונתו לסיים שהיה קרוב לה ואין כאן אלא ע"א וי"ל מ"ש נתגרשה דומה לאומר נפרע השטר ולא כאומר תנאי היה וכשע"א אומר נפרע השטר וע"א אומר לא נפרע לא אתרע השטר ועיין כל זה בהר"ן בסוגי' זו, ועיין בחושן המשפט סי' פ"ב, ומשמע מר"ן ומטור אפי' שאומרי' סתם שזרק לה הגט אמרי' דעבידי דטעו ולא הוי הכחשה אפי' לא אמר כמדומה לי ועיין פרישה:
ט"ז - טורי זהב
ואחד אומר לא נתגרש' הוצרך לזה משום חלוקים שאח"ז אבל צ"ל דע"פ א' שאומר נתגרשה אין לה היתר אע"פ שאין מכחישו:
מעולם לא הוי בה ספק גרושין כו' הואיל ומכחישין זא"ז הוה חד מנייהו רשע ופסול לעדו' והוה כאלו אין כאן אלא עד אחד שהיא אשת איש ואין דבר שבערוה פחות משנים (והרי) היא כפנוי' וע"כ תנשא לכתחלה:
אחד אומר קרוב לו כתב רש"ל פי' כ"א אומר כמדומה לי עכ"ל פי' דלא להוי מכחישין זא"ז ולעד"נ דא"צ לזה אלא דכאן אפשר דאין אחד מהם רשע אלא שהוא טעה בדעתו בשיעור הקורבה משא"כ בריש' שאין שם שייך טעות והוה הכחשה בודאי וכ"כ הר"ן בפ"ב דכתובות דכה"ג עבידי דטעי:
אם ניסת דתרווייהו בא"א מסהדי והאי דאמר נתגרשה ה"ל חד ואין דבריו של א' במקום שנים קשה הא אמרינן אח"כ באומרת א"א הייתי וגרושה אני דנאמנ' דהפה שאסר הוא הפה שהתיר ה"נ גכי להאי עד שאומר נתגרשה נימא הכי וא"כ לא נשאר רק הא' שאומר לא נתגרש' ולא הוחזק א"א ע"פ א' תירץ הר"ן דאותו שאמר נתגרשה לא אמרינן מגו דאי בעי שתיק דשמ' למפסלה לכהונה קאתי: