שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רנב
עוד על עניני על היתום דוד הנזכר פר"ג ואחותו ואמו:
ענין רנב:
כל מה שהי' מוחזק ביד מכלוף פרג המוריש בשעת מיתתו קרקעו' וסחורות ומטלטלין כסף וזהב ומרגליו' ותכשיטין ושאר מטלטלין יטול בהם דוד ב' שלישים חלק פשיטות וחלק בכור' ופרג יטול השליש והחובו' שהניח מכלוף פרג דינם כדין ראוי ויחלקו הבכור והפשוט בשוה אחר שיוציאו ההוצאות שנעשו בגביית' מה שישאר נקי ביד היורשים יסלקוהו בשוה והבת תטול עשור כל הנכסי' בנדונייתה אחר שיגבו זכות האלמנ' ופרעון חובו' שהיו על הנכסים ופרעם האפטרופוס וכל מה שישאר נקי ביד היורשין יתנו להם בפרנסתה העשור ואם ירצה דוד היום ופרג כשיגדיל להוסיף על העשור הרשות בידם ואם ירצו יתנו לה העשור שלה בקרקעו' והאלמנ' תטול מה שהביאה עמה בנדוניית' ומאתים שהם משקל כ"ה זהובים מכסף צרוף טבוע אחר שתשבע כדין וכהלכ' שלא גנבה כלום כמו שידונו דייני המקום שהיא באה לגבו' שם ומזונו' היתומים כל א' יפרע מחלקו מה שאכל כיון שפסק להם האפטרופוס מזונות לכל א' ואחד ומה שהרויחו הנכסי' אחר מות אביהם יחלקו שניהם שוה בשוה. ומזונו' האלמנה והבת יתן הבכור ב' חלקים והפשוט חלק א' לפי שהנכסים הם משועבדים להם ושכר שמוש הבת ב' שלישים על דוד ושליש על פרג ושכר שמוש פרג עליו לבד. והקרקע שמכר האפטרופוס אם מכרו להצלה שלא ישאר אכסניא לפרשי המלך המכר קיים ואם לאו המכר בטל והמעות הם מלוה ביד האפטרופוס ויפרע הלוקח שכירו' הזמן שדר בו וישלים לו האפטרופוס על השכירו' לתשלום פרעון הסך שנטל ממנו ותחזור הקרקע ליורשין וענין פרעון האלמנ' יתנו לה כמנהג המקום בפרעון חובותיהם כל כפולה כ"ח זוזים מזוזי המקום בשעת כתיבת הכתובה כמו שהוא מבואר בגמרא כתובות בפ' אחרון (ק"י ע"ב):