שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ריח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה ריח:

בגא"ייה. שאלת ראובן הי' דר בתונס ונשא שם אשה ונולדה לו בת ומתה האשה ונשארה הבת ורצה להביאה עמו לבגאייה ואחות אמה עכבתה אצלה ומנעתה לבוא עם אביה ואחר שבא האב לבגאייה. שלח האב גם כן אחר בתו ולא הניחתה אחות אמה לילך אצל אביה. והאב מפחד שמא תתבענו אחו' אשתו במזונו' הבת. תשובה מן הדין לא הית' אחו' אמה רשאה לעכב על אביה שלא תבוא עמו דדוקא אם נתגרשה אמה ואביה אומר תעמוד עמי ואמה אומרת תבא עמי. אמרי' בכתובו' בפ' הנושא (ק"ב ע"ב) הבת עם אמה אבל אחות אמה אין לה רשות עליה כלל. וא"כ זאת שעכבתה אצלה וזנה אותה שלא ברצון אביה. הניחה מעותיה על קרן הצבי שאפי' הי' חייב אביה לזון אותה מדין תנאי כתובה וקפצה אחות אמה וזנה אותה אין לה עליו כלום כדין פורע חובו של חברו שלא בפני חברו כמ"ש בירושלמי דכתובו' בפ' שני דייני גזרות (ה"ב) וכ"ש בזה שאין חיוב על האב לזון את בניו אלא כשהם קטני קטנים. אבל בקטנים אינו חייב אלא בתור' צדקה אי אמוד כדאיתא בפ' אע"פ (ס"ה ע"ב) וזה שהי' רוצה לזון אותה ובאה זו ולא הניחתו כבר נפטר מתור' צדקה והיא שזנה אותה הניחה מעותיה על קרן הצבי. ועוד שאם הוא במדינת הים אפי' הניח נכסים אין ב"ד מוכרין אותם לזון בניו ובנותיו כדאיתא בפ' נערה שנתפתתה (מ"ח ע"א) כ"ש שאם אחר זן אותם שאינו חייב לפרעו: