שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה קיג: עוד שאלת שליח צבור ירד לפני התיבה ליל שני של ר"ה וכשאמר קדוש היום על הכוס לא הזכיר זמן והזקן אשר שם גער בו שיברך זמן ולא שמע אליו ועל זה אמר לו שהוא פסול לירד לפני התיבה לפי שהוא ערל אזן:

תשובה: הפסול הזה לא נז' בשום מקום מפני שדרכיו מתוקני' וביתו ריקן מעביר' ואין לו בנים שפושטין ידיהם בגזל ובגנבה ולא משלחים לשונ' במסירו' ולמה יפסל. ואם מפני כובד השמע רצה לפסלו כיון שהוא מחויב במצות למה לא יוציא את הרבי' ידי חובתן ואיני יודע פסול לשליח צבור מפני כובד השמע אלא לענין תקיעת שופר שאם אינו שומע כלל אפי' כשצועקי' באזניו הוא פטור מתקיעת שופר שהרי על השמיעה אנו מברכין לא על התקיעה וכיון שאינו שומע כלל הוא פטור ממנה וכיון שהוא פטור אף הוא אינו מוציא את הרבים י"ח אבל לשאר מצות אינו נפסל שהרי מחויב הוא בהם שהרי פסקו הלכה (ברכו' ט"ו ע"ב) כרבי יהודה שאמר שאם קרא קריאת שמע ולא השמיע לאזנו יצא וכיון דמי שיכול לשמוע אם לא השמיע לאזנו יצא בדיעבד זה שאינו שומע כלל יוצא אפי' לכתחלה דלכתחלה דידיה כדיעבד דאחרי' דמי' וכן מוכח בירושלמי דמגלה לענין מקרא מגילה וכל זה אפילו הוא מוציא אחרים בקריאתו בשמיעתם לבדם וכ"ש עכשיו שהכל נוהגי' לקרוא ק"ש והלל שיכול זה האיש לעבור לפני התיבה להתחיל הברכו' והקריאו' והם יגמרו אותם: