שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/עב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין עב: שאלת אשה אחת נשתעבד' לראובן בקנין גמור לפרוע לו תוך חדש ימים חוב שהי' לו על בעל' ומשכנ' בידו תכשיטיה למכרם אחר הזמן אם לא יפרענו בעלה ואחר זה מתה ולפי תקנת הקהל בנה הוא יורש חצי נדונייתה ולא הי' רשות בידה להפקיע זכותו:

דנתי כי המלו' רשאי למכור המשכונו' ויעצתי אותו למכר' בעדים כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ג מהלכו' מלו' ולוה ואין זכות היורשים מעכבים מלמכור לפי שהיא בחייה הית' רשאית למכור ולתת תכשיטיה ברצון בעלה ואין היורש מעכב' מפני חשש זכות שיבא לו אם תמות שאפילו הבעל במה שיש לו זכות לאחר מיתתה אינו יכול לעכב עליה מלמכור דקי"ל בפרק האשה שנפלו לה נכסים (פ"א ע"א) דלא ניתנ' כתוב' ליגבו' מחיים וכ"כ בס' התרומו' בשער ששי וכן לא הית' יכול' לומר נחת רוח עשיתי לבעלי לפי שאפילו נשתעבדו שניהם וקנו מידה תחיל' או אפילו קנו מידו תחיל' וקבלה עליה אחריו' אינ' יכול' לו' נחת רוח עשיתי לבעלי כדמוכח בפ' חזקת (מ"ט ע"ב) ובפ' הנזקין (נ"ה ע"ב) לענין סקריקון וכן כתבו המפרשים ז"ל וכ"כ בס' אבן העזר בסי' צ"א וכ"ש אם היא לבדה חייבה עצמה בחוב זה שאינה יכול' לומר נחת רוח עשיתי לבעלי. וכיון שבחייה הית' רשאה למשכנם ביד המלו' הנזכר עכשיו שמת' אינו יכול היורש לטרוף אות' דאפי' ב"ח אם נשתעבדו לו מטלטלין אגב קרקע דקניתי ודאקני ומן הדין יכול לטרוף אותם ב"ח כדאיתא בפרק חזקת (מ"ד ע"ב) אפ"ה כתב הרא"ש ז"ל שכיון שאין המנהג כן אינו טורף אות' מפני תקנ' השוק שאם הי' טורף אותם לא היו בני אדם קונין מטלטלין זה מזה מחשש שמא יטרפו אותם הנשים מפני כתובותיהם במיתת בעליהם כמ"ש בח"המ סימן כ"ט וכ"ש ביורש מחמת תקנ' שאין לו לטרוף אם מכרה אותם בחייה דאפי' כתוב' בנין דכרין שהיא תנאי ב"ד אסיקנא בפ' אעפ"י (נ"ה ע"א) דלא טרפא ממשעבדי מלשון התנא ירתין תנן וכן בדין תקנ' זו שהרי כתוב בה לשון ירוש' הילכך לא טרפא מהלקוחו' וה"ה אם משכנה אותם דקי"ל כרבי יצחק דאמר ב"ח קונ' משכון כדאית' בפרק האומנין (פ"ב ע"א) ובפ' הדיינין (מ"ד ע"א) ובפ"ק דקדושין (ח' ע"ב) ולא שייך הכא מנה אין כאן משכון אין כאן משום דגוף המשכון קנוי לו כדמוכח התם וכ"כ המפרשים ז"ל ובפ"ק דב"מ גבי הילך ואעפ"י שהתקנ' היא מעכב' על האשה מלהפקיע זכו' בנה זהו מה שישאר אחר מיתת' אבל במה שהופקע בחייה הופקע וזכותו הוא קיים על אביו אם קנה נכסים ואם לא קנה אם יקנה מכאן ולהבא ואם לא יקנה נעשה כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ככל יורש שמת מורישו ולא הניח נכסים: