שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/נז
ענין נז:
עוד כתב' במה שפירשתי לך דיבסם מערופיתא שהיא מטרופא כלומר שיתמתק ויתנקה מלכלוך. הקשית כי לפי הדקדוק המ"ם היא יתירה. וגם יבסם ר"ל דיבוק וקירוב והנה קושית המ"ם אינה קושיא כי מצינו ומצואתו לא רוחץ כי תפול המ"ם על הנקוי והרחיצה והמתוק אם הוא דבקות הוא דבקו' עם הקדושה והנקיו' והטהרה. וכבר נמצא לשון בסום במדרש על הנקוי והלבון. כמ"ש דענבין טבין חוורין טבין בחלמא. מאי טעמא בגין דשלטי חוורי יתבסם אילין כלומר יתנקה ויתלבן וכן אמרו בפסוק ואיש כי ימרט ראשו וכד אתעבר מניה שערא דרישא איתבסם. ובגיני כך איקרי טהור הנה מפורש שהבסום אצלם הוא נקיון וטהרה וכן אמרו שם וכבסו בגדיהם והטהרו. ובגין דיתבסמון יתיר בעי כהנא דאתי מסטרא דחסד עילאה לארמא להו דכתיב והניף וכו':