שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קעז
שאלה קעז:
עוד שאלת בן שקורא לאביו ממזר מהו דינו ואם יכול אביו להעביר הנחלה ממנו:
תשובה זה הבן סכל הוא שאם אביו הוא ממזר גם הוא ממזר ואסור לבא בקהל ומי שמעיד על עצמו כן אינו רשע אלא פתי וסכל ומצינו (קדושין ע"ח ע"ב) שהאב נאמן לומר בני זה ממזר הוא לפי שהוא יודע בודאי שהוא כן.
אבל הבן שקורא כן לאביו ופוסל את עצמו.
העיד על עצמו כי לא בדעת ידבר ומאין הוא יודע אם נולד אביו בכשרות או בפסלות והוא לא הי' בעולם ואין להשגיח בדבריו ותקנתו קלקלתו.
ובודאי אם בזדון ודרך התלאה הוא אומר כן אפילו אמר כן על אחר חייב מלקו' שהקורא לחברו ממזר סופג את הארבעים (שם כ"ח ע"א).
ואם אמר כן לאביו ואפילו לא בזהו אלא בזיון קל הרי הוא ארור מפי הגבורה של ארור מקלה אביו ואמו ומקולל מפי רוח הקדש שנאמר עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר.
וכ' הרמב"ם ז"ל בה' ממרים (פ"ה הט"ו) שב"ד חייבים להכותו מכת מרדות.
ולענין העברת הנחלה רשאי האב לעשו' מנכסיו כל מה שירצ' וליתנם לכל מי שירצ'.
אלא שאין ראוי לעשו' כן מדתנן בפ' יש נוחלין (קל"ג ע"ב) הכותב כל נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אלא שאין רוח חכמים נוחה הימנו.
רשב"ג אומר אם לא היו בניו נוהגין כשורה עושה וזכור לטוב ואיבעייא לן בגמרא אי פליגי רבנן עליה דרשב"ג אי לא ואסיק ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תיהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא וכ"ש מברא לברתא דלא ידעת מאי זרעא נפיק מנייהו.
ובפרק נערה שנתפתתה (נ"ג ע"א) הביאוה לזאת גם כן: