שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה קט: עוד שאלת, ספר תורה שהסופר בזריזותו כשהיה מתקן שמות שאינן נמחקין היה מקלפן קליפה דקה והיה כותב על הקליפה. וראית תשובה אחת שלי שאין נכון לעשות כן מפני שני דברים, האחד מפני חשש מחיקת השם, והשני שאין לכתוב על מקום הקליפה שכיון שקלף ממנה קליפה דקה הרי לא נשאר אותו מקום גויל, שיש מי שאומר שהוא דוכסוסטוס ופסול לספר תורה, ואפילו למי שסובר שהוא קלף אסור לכתוב ספר תורה חצי על הקלף וחצי על הגויל:

תשובה: באמת שאני חושש לכתחלה לעשות כן מפני חשש מחיקת השם, שאין לזריז לסמוך על זריזותו בזה, ולעשות גדר בדבר החמרתי הרבה באותה תשובה שראית, אבל לפסלו בדיעבד אין כח בידי לפסול מה שנהגו הסופרים קולא בדבר, ומנהגן של ישראל תורה היא, ומפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה להחמיר במה שהראשונים נוהגין קולא, וכל כחנו הוא להזהירם לכתחלה, אבל בדיעבד הנח להם לישראל, ואל יהיה מחלוקת ביניכם בשביל דבר זה, שהתורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום: