שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קז
שאלה קז:
עוד שאלת ראובן מינה שליח להוליך גט לאשתו ולא הוליכו.
אבל האשה מינתה שליח לקבל גיטה מיד שלוחו של בעל' אח"ז כ' שליח קבלה הנזכר לאשה שהוא קבל גיטה מיד שליח בעלה וקרעו ועכשו רוצה להנשא על פי כתב שלוחה ונסתפקת בזה ונראה לך שאין לה להנשא ודקדקת זה מלשון הרמב"ם ז"ל בפ' ראשון מהלכו' גרושין והבאת לשונו הכתוב בתחלת אותו פרק:
תשובה: יפה אמרת ומאותה ראיה בעצמה שהבאת וכן הוא בגמ' בפ' התקבל אבל אני מודיעך תקנה בדבר זה שיקבלו ב"ד של אותו מקום שנמסר הגט שם עדויו' איך מסר שליח הולכה לשליח קבלה גט זה כדת וכהלכה ושנקרע קרע ב"ד ובעדו' זו יכולה להנשא. ואודיעך ענין אחר ראוי לחוש לכתחל' במקום אחר והוא אם האשה עושה שליח לקבל גט מיד שליח בעל' אם לא שזו הוא מחלוק' בגמ' בפ' התקבל (ס"ג ע"ב) דרב אמר אין האשה עוש' שליח לקבל גט מיד שליח בעל'. ורבי חנינה אמר דעוש' שליח. ופליגי רבוותא בהא מלת'. ובעל הלכו' גדולו' פסק כרב וכן רבי' שמואל בן חפני. ולזה נוטה הרמב"ם ז"ל וכן בעל העטור ז"ל מסתפק בדבר לחוש להחמיר. אבל רבינו האי ז"ל פסק כרבי חנינ' דאמר שהאש' עוש' שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה והסכימו עמו רבי' חננאל ז"ל והרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל וכן היא הסכמ' האחרונים ז"ל הרשב"א והרא"ש ז"ל וכן בספר המצו' קטן הוא מתיר אותה לינשא בדיעבד וכדאי הם אלו לסמוך עליהם שלא לעגן אשה זו. על כן אם יש עדים שנמסר הגט מיד שליח הבעל ליד שליח האש' אחר שאמר בפני נכתב ובפני נחתם או שנתקיים בחותמיו כדת וכהלכ' התירוה לינשא ואל תעגנו אותה: