שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/פג
ענין פג:
עוד כתבו לך שלא תוסיף על אותו נסח שכתבו לך כלום זאת האזהר' לא היתה צריכה שאין דרך להוסיף על נסח הגט ולמה יוסיפו ואע"פ שאם ניתוספו בו ענינים אחרים שאינו נפסל בכך וזה צריך פירוש ארוך ואינכם צריכים לו והזהירוך על תליית ההין וקופין ואין הדין שוה בההין עם הקופי' כי בקופין הוא כשר בלא שום ספק כלל.
ובההין אם תינוק שאינו חכי' ולא טפש קורא אותה ה"א הוא כשר.
ואם הוא קורא אותה חי"ת בתורף הגט יש לפסלו כגון שיכתוב סעדיח או שמחח וכיוצא בזה או שכתב למחך שהזהיר מזה הגמ' (גיטין פ"ה ע"ב).
אבל בההין אחרות כיון שהם בטופס הגט אין הגט נפסל בכך ולא יהא אלא שלא נכתבה אותה תיבה כיון שהיא מהטופס אין לחוש לה אבל מ"מ יפה עשו שהזהירוך מזה לעשו' כן לכתחלה.
ומה שהזהירוך שיהא כל אות מקיף אותה הנייר לכתחילה ראוי לעשו' כן.
אבל הראשונים הכשירוהו בדיעבד.
וכן הסכימו הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל שאין הפרדת אותיו' מעכב וכן בתוס' (גיטין כ' ע"ב ד"ה ל"צ) יש להם בזה ראיה בגמרא.
ומה שהזהירוך שתהיה כל תיבה נפרדת מחברת' שלא יהיו ב' תיבו' נקראו' אחת יפה עשו.
שאנו צריכין שתינוק שאינו לא חכים ולא טפש יכול לקרותו אבל אם אינו יכול לקרותו אינו גט.
וגם בזה נראה שיש חילוק בין תורף הגט לטופס הגט ותורף הגט הוא הדבר שאם לא נכתב בגט הוא נפסל.
והוא מקום הזמן ושם האיש ושם האשה.
והרי את מותרת לכל אדם.
ודין דיהוי ליכי מינאי וגו' והשאר נקרא טופס ובשם עירו ועירה אם נראה בבלבול הכתיבה שינוי השם כגון שכתבו במקום תונס תנס או במקום מיורקא מנורקא הוא פסול ואם אינו נקרא יפה הרי הוא כמו שאינו ואם אינו בגט יש מכשירין ויש לחוש להחמיר בשם עירו ועירה כמו בשמ' ושמו וכן היה חושש הרמב"ן ז"ל: