שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/ערה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין ערה: עוד לו על ענין הנזכר למעלה. קדושי עליון. תזכו לנחמת ציון. הלא ראיתי כתבתכם השלוח לי בטופס העדיות שנתקבל בבית דינכם. וידוע הוא דבי דינא בתר בי דינא לא דייקי. ומה שהועד בבית דינכם הרי הוא כאלו הועד בב"ד גדול שבירושלים. והעדויות הראשונו' גם האחרונו' ששלחתם כלם אמת ויציב. אין בהם הכחשה ומה שראו הראשוני' אמת והאחרונים לא הכחישום. ומה שיראה מתוך העדויות. כי זאת האשה נטענת מן הראשון כפי העדויו' הראשונו'. וגם מאחרים כפי העדויו' האחרונו'. וכיון שהיא נטענת מאחרים זולת הראשון נסתלק נאמנותה על הראשון ואפי' העידו על הראשון שבא עליה או הודה הוא בזה. כיון שנטענת מאחרים כמו שזינתה עם זה. כך זינתה עם אחרים ואין להחזיק העובר בבנו של הראשון אם הוא מכחיש שאינו בנו. אלא שלענין חומרא דעריות יש לחוש שמא הוא בנו ויהא אסור בקרובותיו. אבל להיו' בנו לירשו ולפטור אשתו מהיבום אינה נאמנת. ולפי כתבי הראשון היה לכם להבין זה ולא הייתם צריכים לשאול את פי מזה ושלום: