שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קיז
שאלה קיז: עוד לו: שאלת לתרץ לך קושית הרא"ש ז"ל על גרסת הרי"ף ז"ל בההיא בריתא דימים שבנתיים וכו' (גיטין ע"ג ע"ב) שהוא גורם וחכמים אומרים מגורש' לכל דבר וגרסת הספרים מגורשת ואינה מגורש'. ולגרסת הרי"ף ז"ל יקשה הא דפריך בגמ' (שם ע"ד ע"א) חכמי' היינו רבי יוסי דאמר בעילתה ספק. ומהדרינן איכא בינייהו דר' זירא דאמר כ"מ שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורש' בעלה חייב במזונותיה ולגרסת הספרים אתי שפיר דרבי יוסי דאמר ספק וחכמים אומרים מגורש' ואינה מגורשת אזלי בחדא שיטתא. ומהדרינן דאין הכי נמי אלא משום דהכי נקטי חכמים לשון מגורש' ואינה מגורש' לחייבה במזונו' כדר' זירא. ור' יוסי נמי משום הכי קאמר בעילתה ספק ולא אמר מגורש' ואינה מגורש' לפטר' ממזונו' קאמר הכי. ולגרס' הרי"ף ז"ל קשה דטובא איכא בינייהו דאלו לר' יוסי הבא עליה באשם תלוי אם מת דמספקא ליה אי חל גיטא מהשתא או שעה אחת קודם מיתה. ולרבנן דס"ל מת הבא עליה פטור דלמפרע הויא פנויה. ושאלת ג"כ לפי גרסת הרי"ף ז"ל בעלה אם הוא חייב במזונותיה או לא. שלגרס' הספרים אית לה דקיי"ל כרבנן. ושאלת עוד לפי גרסת הספרים חולה שגירש במהיום אם מתי ומת אם יש לה מזונו' ורצית לעמוד בזה על דעתי דאע"פ שנראה לך פשוט דאין לה. זהו תורף דבריך אע"פ שקצרתי הרבה:
תשובה: גרסת של הגאונים ור"ח והרי"ף והרמב"ם ז"ל כך היא וחכמים אומרים מגורשת לכל דבר ובלבד שימות. ולפי גרסא זו הכי פרכינן חכמים היינו ר' מאיר וכן כ' הרמב"ם ז"ל וכן הרשב"א ז"ל וה"פ דר"מ דאמר בעילתה תלויה ס"ל דאינו באשם תלוי כדס"ל לרבי יוסי דאמר בעילתה ספק והיינו דאמרינן (שם) מאי איכא בין ר"מ לר' יוסי א"ר יוחנן אשם תלוי איכא בינייהו ופי' דלרבי יוסי מייתי ולר"מ לא מייתי אלא מנטרינן ליה אם מת פטור דפנוי' היא למפרע. ואם עמד מביא חטאת דא"א היא. והיינו דפרכינן חכמים היינו ר"מ. דלדידהו נמי אם מת הרי היא מגורש' לכל דבר דהכי אמר מגורשת לכל דבר ובלבד שימות. ואם לא מת הרי היא א"א גמורה. ומהדרינן דרבי זירא איכ' בינייהו דלר"מ אית לה מזונו' שכיון שלא אמר מגורש' לכל דבר אם מת וקאמר ביאת' תלויה משמע דדוקא לענין ביאה דינה תלוי אבל מזונו' לא פקעי עד שימות. ולרבנן הרי היא מגורש' לכל דבר כשימו' ואין לה מזונו'. ומצא הרמב"ן ז"ל סיוע לגרסא זו בתוספתא והכי גרסינן התם וחכ"א מגורש' לכל דבר אלא שימות. ולעניו' דעתי נ"ל קצת סיוע ג"כ שלגרס' הספרי' רבי יוסי דברייתא לאו היינו ר' יוסי דמתני' דבמתניתין (ע"ג ע"ב) תנן ר' יוסי אומר מגורש' ואינה מגורש' ואית לה מזונו' ואלו לברייתא לא ס"ל הכי ולגרס' הספרים אנו צריכים לומר דתרי תנאי ואליבא דר' יוסי. וחכמים דברייתא היינו ר' יוסי דמתני'. ולגרס' הגאונים ז"ל ר' יוסי דברייתא נמי ס"ל דבעלה חייב במזונותיה דבין ר"מ לר' יוסי ליכא אלא אשם תלוי אבל מזונו' כי היכי דלר"מ אית לה לר' יוסי דברייתא נמי אית לה והיינו כר' יוסי דמתני'. זו נראה לי סיוע לגרסא זו הרי שפרשתי לך גרסתן של גאונים ז"ל והשיכותי מעליהם את תלונת הרא"ש ז"ל ומתוך הדברים תמצא תשובה לשאלתך לפי גרסתן אם יש לה מזונו' אם לא דודאי אין לה. ומה שנראה לך פשוט לגרס' הספרים בחולה שגירש במהיום אם מתי ומה שאין לה מזונו' איני רוא' כן דודאי ברייתא במהיום מתניא. דבלא מהיום ליכא מאן דאמר דלא הוי גט לאחר מיתה ומשנה שלימה שנינו (ע"ב ע"א) זה גיטך אם מתי אינו כלום. ומתני' דמה היא באותן הימים אמתני' דזה גיטך מהיום אם מתי היא וכן היא שנויה בתוספתא בפי' מהיום אם מתי מחולי זה הימים שבנתים בעלה זכאי וכו'. ואין זה צריך לפנים. ובהא הוא דאמרינן חכמים אומרים מגורש' ואינה מגורשת ובעלה חייב במזונותיה. ואיני יודע בזה במה נסתפקת בזה שהדברים פשוטי' הם הפך מסברתך. אבל מה שהי' לך לשאול לאותה גירסא והיא אפשר למפסק כחכמים דאמרו מגורש' ואינה מגורש' דמשמע דספיקא הוי אי חל גיטא משעת מסירה או משעה אחת קודם מיתה שזה טעם של חכמים לגרסא זו. וכן פרש"י ז"ל עליה דר' יוסי וה"ה לחכמים דליכא בינייהו אלא מזונו'. וא"כ אם פשטה ידה וקבלה קדושין ומת צריכה גט משני כיון דספק מגורש' היא והיכי אפשר לומר הכי והא קי"ל כרב הונא דאמר (שם) הרי זו מגורשת והיא תתן. ומוכח בגמ' הכא ובפ' האומר בקדושין (ס' ע"א) דלדידיה אם פשטה ידה וקבלה קדושין דהויא מקודשת. ואע"ג דבגמ' לא אמרינן הכי בהדיא אבל הכי משמע מסוגיא דגמ' וכן כ' הרשב"א ז"ל. וטעמא דרב הונא משום דס"ל כרב דאמר (שם) כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי. והכא מעכשיו הוא והיכי אמרי' מגורשת ואינה מגורש'. זה ראוי לשאול לפי גרסא זו. אבל אינו קשה כלל דס"ל לחכמי' דאם מתי אפשר דהוי כאילו פירש בהדיא ואמר בשעה אחרונה שהוא בעולם. תדע דהא ר' יוסי אית ליה זמנו של שטר מוכיח עליו ומ"ה באומר אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש אמרינן (שם ע"ו ע"ב) דרבותינו התירו' לינשא משום דס"ל כר' יוסי. ואלו הכא באם מתי קאמר בעילתה ספק והיינו טעמא משום דלישנא דאם מתי מספקא לן אי הוי כאלו אמר מעת שאני בעולם. כן כ' הרשב"א ז"ל לתרץ דברי ר' יוסי ואף אנו נאמר כן לתרץ דברי חכמי' לגרסת הספרים. אבל באם לא באתי או ע"מ שתתן וכו' הויא מקודש' משעה ראשונה לכשיתקיי' התנאי. אחר שכתבתי זה דקדקתי בלשון שאלתך. ונראה שאין שאלתך על ימים שבנתיים אלא אם יש לה מזונו' אחר מיתה כדין אלמנה. או אין לה מזונו' כדין גרושה. ואם זאת היא שאלתך. בין לגרסת הספרים שגורסין מגורשת ואינה מגורשת ותו לא. והן לגרס' הגאונים דגרסי מגורש' לכל דבר ובלבד שימות היא השאלה שוה שזו בחיי הבעל אינה יכולה להינשא ובשעת מיתה גמרו גרושי' וא"כ היה אפשר לומר שיש לה מזונו' כדין אלמנה אע"פ שהיא גרושה. ואם זאת היא שאלתך. מאי דפשיטא לך בהאי מילתא הוא קושטא דמלתא. דודאי מגורשת ואסורה לכהונה. ותנאי ב"ד בחיוב מזונו' אינו אלא ליושב' אלמנה בבית בעלה. דהכי תנן (כתובות נ"ב ע"א) את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי. וזאת אינה אלמנה אלא גרושה. ואפי' חיוב אבילו' ואנינות לא חל עליה וכדאמרי' בפ"ק דיומא (י"ג) גבי כהן גדול שהיו מתקינין לו אשה אחרת. וטובא טרחינן התם לאקומי ההוא סוגיא כי היכי דלהווי ליה חד בית ולא להווי ליה שני בתים ומסקינן דמגרש לחדא ואמר לה הרי זה גיטך ע"מ שאכנס אני לביהכ"נ אי מתה הא קיימא הא ואי מתה הא קיימא הא. מאי איכא למימר דילמא מתה חברתה בפלגא דעבודה ועביד לה עבודה בשני בתים. אי חזי דקא בעי למימת קדים איהו ועייל לביהכ"נ ומשוו ליה גיטא גט למפרע. ועלה גרסינן (י"ד ע"א) וכה"ג מי חיילה אנינות והא קא מיגרשה וכו' דשמעינן מהכא שכל שנתגרשה שעה אחת קודם מיתה לאו שארו הי' ופטור מאבילות וליכא אנינות. וה"ה נמי אם מת הוא וחל גיטא שעה אחת קודם מיתה לאו אשתו היא ואינה אוננת עליו וה"ה שאין לה מזונות שלא תקנו מזונות אלא לאלמנה שאם תבא ליזון אותה מדין אלמנה תכשירוה לכהונה: