שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה קיא: עוד לו שאלת איך אפשר שהאשה תטמא בנדה בת יום אחד:

תשובה: אין זה תימה וחכמים ז"ל העידו לנו שדבר זה אפשר הוא וכדאי עדותן לסמוך עליה. ובפ' בנות כותים (ל"ב ע"א) הזכירו שלשה מעשים שהטבילו הבת קודם לאמה שהבת ראתה דם ביום שנולד' שראו סדיניה המחותלת בהם מלוכלכי' בדם ובודאי מהמקור יצא וטמאה משום נדה ולא יכלו לסוכה שמן של תרומה שהיתה בת כהן עד שהטבילוה לסוף שבעה. ואמה לא טבלה עד סוף שבועיים כדין יולדת נקבה:

עוד לו: וששאלת לפרש לך מהו בית חרוסת (פסחי' ל') ואמרת שבספר ארחות חיים פי' אייגדו"ם בלע"ז.

דע כי דרכן היה לטבל בדברים חריפים כחרדל וכיוצא בו בכל השנה ואותו טבול קורין אותו חרוסת. ולפי שהוא חריף ביותר כמו החרדל דינו כחמין וכמו בית שאור (שם). ומה שפירש אותו בעל ארחות חיים ז"ל אייג"דום אני חושב כי טעות מצאת בספר וכך ראוי להיות אייג"רום בריש שכן באותו לשון קורים לדברים החמוצים אגר"א ואותו טיבול לפי שיש בו קצת חמיצות כמו השאור קורים אותו אייגרו"ם על שם החמיצות וכמדומה לי שכן ראיתי שהוא כתוב המכתם או בפי' רבינו יהונתן ז"ל שם ראיתי אייגרו"ס בריש וסמ"ך והוא לעז בוסר שקורין אותו אגר"אס לשון חמיצו':