שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏‏‏‏‏‏

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן לו[עריכה]

שאלה לו:

עוד שאלת ראובן הלך בדרך מרחוק והניח אשתו עגונה ואחר זמן מרובה אמר לו אחר מאוהביו לא טוב הדבר אשר אתה עושה ונתרצה לגרש ולא מצאו סופר לכתוב גט וכתב בכתב ידו שהוא עושה שליח לאותו האיש שיצוה לסופר לכתוב גט לאשתו ואתם מכירי' כתיב' ידו ויש באותו כתב חתימת עדים אחרים שאינכם מכירים אותן אם כשר הדבר לכתוב גט לאשתו במצות שליח זה אם לא:

תשובה: ח"ו לא תהא כזאת בישראל דהא קיי"ל כרבי יוסי דאמר בגטין פרק התקבל (ס"ו ע"ב) אפי' אמר לב"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי הרי אלו ילמדו ויכתבו ויתנו ואמר שמואל הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא ממסרן לשליח וכן פסקו בה"ג ור"ח ז"ל וכן הרי"ף ז"ל וגם הרמ"בם ז"ל כ' בפ"ב מהלכו' גרושין אמר לשנים או לג' אמרו לסופר ויכתוב גט לאשתי ואמרו לעדים ויחתומו ואמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו. או שאמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב גט לאשתי ואתם חתמו הרי זה גט פסול וכו' עכ"ל ואפילו אם כתב לסופר ולעדי' ואמר להם כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי אין עושין מעשה בדבר אעפ"י שבתוספות מכשירין אותו ונותנין טעם לדבר דלא גרע כתיב' מי שאינו לפנינו מהרכנ' אלם פי' מי שאינו יכול לדבר והרכין והטה ראשו כשאמרו לו נכתוב גט לאשתך שכותבין גט ע"פ אותם הרכנה וגם בגמרא (שם ע"א ע"א) כשאמרנו שאין נותנין גט עד שישמעו קולו לא מיעט מזה אלא חרש שיכול לדבר מתוך הכתב אבל פקח והוא מי שיכול לדבר אם כתב בכתב ידו הי' נראה שכותבין ע"פ כתבו אבל רבינו תם ז"ל היה חולק בזה ואומר שאין כותבין על פי כתבו שהרי בתוספתא תני בהדי' ולא עוד אלא אפילו כתב בכתב ידו לסופר כתוב ולעדים חתומו ואף על פי שכתבוהו ונתנוהו לה פסול עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו ואם בכיוצא בזה הגט פסול כ"ש בנידון הזה שהוא פסול שהוא לא כתב לסופר שיכתוב ולעדים שיחתומו אלא שאמר לשלוחו שיאמר כן לסופר ולעדים דודאי אין הסופר והעדים כותבין וחותמין ע"פ שלוחו ואם עשו כן הגט פסול ויש אומרים שהוא בטל ואם נשאת תצא ובניה ממזרים: