שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור השלישי/א
שאלה א:
שאלת שטר כתובה שחתמו בו עדים שאחד מהם נשוי לבת אחי אמו של האחד ונסתפקת להכשיר לפי שנמסר השטר מיד החתן ליד הכלה בעדים כשרים אם יש לסמוך על זה לגבות בו מהיורשי' ולטרוף מהלקוחות עכ"ל:
תשובה:
הדבר פשוט שכפי שטחיות דברי השאלה ששטר כזה חספא בעלמא. ומ"מ אית לך לצדד צדדי' שאם היה הענין על איזה צד מהם יש מקום להכשיר. הראשון הוא אם קבלו אותם בעלי הדברים להכשיר עדותן כמ"ש בחו"מ (סי' ל"ג) בשם הרא"ש ז"ל וכ"כ הרשב"א ז"ל שהצבור יכולי' להנהיג מנהג שיראה להם שיש בו תקנה לצבור כמו יחידים שקבלו עליהם קרוב או פסול בקנין ובמישרים כתב כן בשמו וכתב שהצבור אינם צריכין קנין דאלים כחייהו. וכ"כ הרשב"א בתשובה לציבור שרצו לתקן שיהא סופר העיר כותב עיקר העדות ותנאיה בפנקס שלו ויהיה אותו פנקס נאמן כשני עדים והשיב וז"ל כל מה שהסכימו הצבור בעניני ממון רשאין הם והרי הוא מוסכם ומקובל כדין גמור שהסכמתם בזה חזרה דין ובלבד שיעשה מרצון הצבור ואם יש תלמיד חכם ממונה עליהם צריך שיהא הענין בהסכמתו מדעתו ורצונו כדאמרינן בפ' השותפין (ט' ע"א) הנהו טבחי דאתנו וכו'. ובסוף דבריו כתב וז"ל ועוד שהרי שנינו (כ"ד ע"א) נאמן עלי אביך חכמים אומרי' אינו יכול לחזור בו ואביו נמי מן הדין כמי שאינו הוא ואפ"ה אינו יכול לחזור. ואע"ג דהתם קודם גמר דין יכול לחזור בו הסכמת הרבי' יפה ואין יחידי' יכולי' לחזור ממנה דהא אפי' לכתחלה הרוב כופין את המיעוט עכ"ל. וגם הר"ם מרוטנבורג נשאל על זה והשיב וז"ל מה שטען התובע שדרך הקהל להחתים בתקנותיהם אנשי המדינה טענה יפה היא. שאם אתה אומר כן בטלת כל תקנות הקהלות. ומנהגן של קהלות תורה היא וכל כיוצא בזה מנהג הקהל הלכה ע"כ. הנך רואה ממה שכתבתי שאם היתה תקנת הקהל להחתי' קרובי' בשטרי כתובותיהם או אפי' לא היתה תקנה בזה אלא בעלי הדבר קבלוהו בקנין להכשירן ששטר זה כשר ודע כי כל זה דוקא בדברים שבממון אבל דבר שבערוה כגון גיטין או קידושין והדומה לזה אין תקנה אלא בב' עדים כשרים כדאיתא בפ' האומר (ס"ה ע"ב):
עוד יש צד אחד להכשיר בשטר כתובה אע"פ שאין להם תקנת קהל וגם לא קבלו אותם בקנין. והוא שמאחר שנהגו להחתים בכתובה הרבה אנשים אע"פ שנמצאו קצת מהם פסולים תתקיים העדות בשאר שהם כשרים והכי איתא בגמ' פ' גט פשוט (קס"ב ע"ב) היו ארבעה וחמשה עדי' חתומי' על השטר ונמצאו הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר. מסייע ליה לחזקיה דאמר מלאוהו בקרובים כשר ואל תתמה שהרי אויר פוסל בג' וסכך פסול בד' ע"כ. ויש מהפוסקים שכתבו דוקא בראשונים פסולי' אבל אם האחרוני' פסולים פסול וכן כתב הרא"ש ז"ל אבל הגאונים ז"ל כתבו בין ראשונים פסולי' או אחרוני' פסולים כשר אא"כ יש עדות ברורה שישבו כלם להעיד. וכ"כ הרי"ף ז"ל בפ"ק דמכות וז"ל אבל שטר שיש בו ג' עדי' וב' מהם קרובים זה לזה אם לא נודע בעדות ברורה שישבו שלשתן להעיד וכתבו עדותן זה בפני זה לא מבטלי' שטרא מספק אלא מתקיים העדות בשאר דאמרי' דילמא שבק רווחא למאן דקשיש מיניה ואתא זה הקרוב וחתם שם שלא מדעת חביריו עכ"ל. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות עדות וז"ל שטר שהיו עדיו מרובים ונמצא אחד מהם פסול או שהיו קרובים זה לזה והרי אין העדים קיימי' כדי לשאול אותם אם יש עדות ברורה שכלם ישבו לחתום הרי נתכוונו כולם להעיד והרי זה בטל ואם לאו תתקיים העדות בשאר. ולמה מקיימין העדות בשאר שאפשר שחתמו הכשרי' והניחו מקום לגדול לחתו' ובא זה הפסול וחתם שלא מדעתם אע"פ שהעד החתום בתחלה הוא הפסול הרי השטר כשר עכ"ל. ואודיעך כי נהגו כאן ששני האחרוני' כותבי' כל אחד עד ואצלכם לא ידעתי כיצד נוהגי' ואם ככה אתם עושים הנה אותם הב' הם העדי' ובהם יתקיים השטר והשאר אין מעלין ואין מורידים ואין חתימתן מועלת ולא פוסלת וכן כתב הרשב"א בתשובה בפירוש:
עוד ראיתי להודיעך שיש כאן תקנה שהחתן חותם בכתובה ויש בזה תקון גדול שאם לא ימצאו לקיים עדי הכתובה וימצאו ב' עדי' לקיי' חתימ' החתן הרי הוא כאלו נתקיימה חתימת העדי' ואינו נאמן לומר פרעתי וגובה מן היורשי' וטורף מן הלקוחות כדין שטר מקוים וכ"כ הרשב"א ז"ל באותה תשובה שאפילו לדעת הגאוני' שסוברי' שכתב ידו אינו אלא כמלוה על פה ואינו גובה מהיורשי' ולא טורף מהלקוחות וכו' ובסוף דבריו כתב סוף דבר כל שידוע ששטר כתובה זה קודם ללקוחות היא טורף מהלקוחות שחתימתו קיימה כתב יד העדים עכ"ל. וכן הסכים ע"ז הרשב"ץ ז"ל בפי' הכתובה וכ' עוד דזה לא מהני אלא כשחותם החתן בעצמו ולא כשיצוה לחתום ע"כ. והיה אפשר לעמוד מדבריהם לנדון דידך שאע"פ שיש פיסול קורבה בעדי' נתקיים השטר ע"י חתימת החתן אלא שאין דעתי סומכת על זה דיש לחלק דדוקא בשלא נתקיימו העדים הוא דמהני בקיום חתימת החתן אבל בענין פיסול דה"ל מזויף מתוכו לא מהני קיום חתימת החתן גם על מ"ש א"ז הרשב"ץ דלא אמרי' חתימת החתן מקיימת כתב העדים אלא כשחותם בעצמו ולא כשצוה לחתום יש להשיב על זה ולא רציתי להאריך כי לפי הנשמע לא נהגתם בזה להחתים החתן בכתובה מעולם.
ומענין ריבוי החתימות לא ידענו מנהגכם. סוף דבר אם אין לכם שום תיקון ממה שכתבנו לעיל וגם אין חותמי' כי אם שנים ונמצא בהם פיסול או קורבה בודאי ששטר זה פסול. ואפי' מסרו בפני עדי' כשרי' דאילו היו בו עדים אלא שלא נתקיימו או אפי' אין עדים חתומי' בו כלל הי' כשר כשנמסר בפני עדי' כשרי' דקי"ל עידי מסירה כרתי אבל אם יש בו עדי' והם פסולי' לא יועילוהו עדי מסירה דה"ל מזוייף מתוכו דמודה ביה ר' אלעזר וכדאיתא בפ' זה בורר (כ"ח ע"ב) ההיא מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי סבר רב יוסף לאכשורה דאמר רב יאודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי. א"ל אביי ממאי דכר' יוסי דמתני' דמכשר בגיסי דילמא כר' יוסי דברייתא דפוסל בגיסי. א"ל זיל קנייה בעידי מסירה כר' אלעזר א"ל אביי והאמר רבי אבא מודה ר"א דמזוייף מתוכו פסול א"ל זיל דלא שבקי ליה דאותבינה נהליך ע"כ. הנה רב יוסף רצה שנית להכשירו מטעם אחר שאם יש לו עדי' אחרים כשרי' שמסר לו שטר המתנה בפניהם יזכה במתנתו וכר' אלעזר דאמר במסכת גיטין (פ"ו ע"א) שאם אין עדים חתומי' בו ומסרו בפני ב' עדי' כשרי' כשר שאין העדי' חותמי' על השטר אלא מפני תיקון העולם וחזר אביי והקשה לו שר' אלעזר מודה במזוייף מתוכו שהעדי' החתומי' בו פסולי' לא תועיל מסירתו בעדי' כשרי' וכ"כ הרי"ף ז"ל פ"ק דמכות וז"ל והיכא דליכא בשטרא אלא תרי סהדי וחד מינייהו פסול אי נמי תרי קרובי' להדדי אפי' מסריה ניהליה באפי סהדי דכשרי לא מהני מידי דה"ל מזויף מתוכו ע"כ. הנה נתבאר דשטר שאין בו אלא ב' עדי' והם פסולי' או קרובי' אף אם נמסר בעדי' כשרי' לא מהני וחספא בעלמא הוא וא"כ לפי זה נראה דבנדון דידך לית ביה תקנה וכפי הנשמע דהרבה כתובות ושטרות יש אצלכם שלא חתמו בהם אלא אלו השני'. ולכן צריך שתחדשו הכתובות והשטרות בעדי' כשרי' וידעתי שזה יהיה עליכם לטורח:
לכן אפשר למצוא לכם תקנה באופן אחר והוא שיבואו הלוים והחתני' ויקבלו עליהם בקנין עדות אותם קרובי' החתומי' שזה פשוט שהבעלי דיני' יכולי' לקבל עליהם קרובים או פסולי' בין לדין בין לעדות כדתנן (סנהדרין כ"ד ע"א) נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמני' עלי ג' רועי בקר ר"מ אומר יכול לחזור בו וחכ"א אינו יכול לחזור בו וכו'. והמפרשי' נחלקו היכא דאיכא תרתי לגריעותא כגון קרוב או פסול שקבלוהו במקום שניים אפי' נטלו קנין לא יועיל דהוי קנין בטעות דרחמנא אמר על פי שנים עדי'. אבל הרי"ף ז"ל דחה דברי הגאון ז"ל וכתב דע"י קנין מועיל אפי' כי ה"ג דאין אחר קנין כלום. וכ"כ הרא"ש ז"ל דדברי הגאון אינם כלום דאם איתא אפי' קבלם עליה בחד נמי הוי קנין בטעות דרחמנא אמר לא יומתו אבות על בנים וכו' בעדות בנים וכן רחמנא אמר אל תשת רשע עד אלא ודאי אין לאחר קנין כלום ולא שייך הכא קנין בטעות. וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ז מהל' סנהדרין מי שקבל עליו קרוב או פסול בין להיות דיין בין להיות עד אפי' קבל עליו א' מהפסולי' בעבירה כשני עדים כשרי' או כשלשה מומחין לדון לו בין שקבל על עצמו לאבד זכיותיו או למחול מה שהוא טוען לפניהם על פיהם בין שקבל שיתן כל מה שיטעון עליו חבירו בעדות זה הקרוב או הפסול אם קנו מידו על זה אינו יכול לחזור בו עכ"ל. וא"כ גם בנדון זה יבואו הבעלי דינים ויקבלו עליהם עדות קרובי' אלו ויכתבו למטה הקבלה ובאיזה זמן קבלם שודאי שאינם יכולים לגבות בכתובות ובשטרות אלו אלא מזמן שקבלום עליהם דעד השתא חספא בעלמא הוו ומעתה הוא שנעשו שטרות לכך צריך לכתוב זמן ההכשר. ואם תאמר זו תקנה להולכי' בדרכי יושר ומודים על האמת אבל המטים עקלקלותם ואינם רוצי' להודות ומתעקשי' למצוא טענות אין זה מועיל. ואפשר שגם לזה יש תקנה שאם יש עדים כשרי' שזוכרים העדות ע"י ראיית השטר יעידו בב"ד וב"ד כותבין עדותם כמו שכתב בשטר והוי כמו שטר הראשון. וכ"כ ריב"ה בח"מ (סי' מ"ה) בשם הרא"ש ז"ל וז"ל כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה אע"פ שנפסל השטר ע"י חתימת הפסולים אם הכשרי' זוכרים העדות ע"י ראיית השטר יכולין להעיד וב"ד יכתבו עדותן כמו שכתוב בשטר וחשוב כמו שטר הראשון עכ"ל. וסברא גדולה היא זו וכדאי הוא הרב ז"ל לסמוך עליו להוציא ממון ע"פ סברתו וכ"ש בענין זה שלכם. ואם אפשר שיש מי שיחלוק לומר דלא אמרה הרב ז"ל אלא בשטר שיש בו הרבה עדים ונמצאו קצת מהם פסולי' בזה כתב תקנה זו ע"פ סברתו אבל כשאין חתום בשטר רק אלו השני' והכשרי' הזוכרי' אינם חתומי' לא הכשיר הרב בתיקון זה. הנה אם היה פנאי להאריך היה אפשר להוכיח דאין לחלוק בכך ומ"מ הדבר ברור דבנדון שלכם שהדבר ידוע שכל מה שנכתב באותן כתובות ושטרו' הוא אמת ויציב רק המטי' עקלקלותם נמצאו עולה בזה וירצו לבא בעקיפין לשנות את הידוע בזה כח ב"ד יפה לשבר מתלעות עול ולדמות ולעשות מעשה כסברת הרב שזכרנו וללמוד סתום מהמפורש ולהקל בזה משום תיקון העולם וכל המשתדל להמציא תקנה בענין זה שמר הדת והחוקה. ותחשב לו לצדקה. אשר מעשיה שלם ועבודתה השקט ובטח. נאם הצעיר אברהם בכהר"ר יעקב אבן טוואה ז"ל: