שו"ת רדב"ז/תרח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם מה תקנה יש לו וגם הקהל והחכמים החמירו שלא יעלה לשם שום יהודי:

תשובה כבר נהגו בכל הגלילות לחשוב זה נדר גמור והטעם לפי שהיו רגילין להביא נדרים ונדבות ונותנים משקל השיער לצורך המקום להדליק עליו שעוה ושמן ולשאר צרכיו גם יש בנדבות חלק לעניים ולצורכי צבור ומכל זה העלו שהוא נדר גמור ואין ראוי להקל בו. והנה לא ביארת בשאלה אם נדר אחר שנלקח המקום מיד ישראל או קודם ולפיכך אני צריך לבאר שאם נדר אחר שנלקח והוא לא ידע הוי נדר בטעות ואם נדר קודם שנלקח המקום אי הוה חשבינן ליה נדר גמור אין מתירין לו דאין פותחין בנולד דתנן בנזיר פרק ב"ש וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב אמר להם נחום המדי אלו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נודרים אמרו לו לא והתירם נחום המדי וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לו כל שנדר עד שלא חרב בית המקדש נזיר כלומר דאין פותחין בנולד ומשחרב בית המקדש אינו נזיר כלומר לפי שהוא נדרי טעות ואם היה ת"ח זה הנודר אני אומר דאפילו היתר אינו צריך חדא כי לדעתי נדר זה אינו כלום מן הדין שאם אתה בא עליו מטעם נזירות שהדירו אביו עד שיביאנו למקום שמואל הנביא לגלחו א"כ אסור גם ביין ומליטמא אל המתים דקי"ל הנודר מן התגלחת אסור בכולן וא"כ לאו מטעם נזירות אתינן עליה. ותו דאי מטעם נזירות הרי הוא נזיר לעולם כיון שאין בית להקריב הקרבנות אלא ודאי מטעם נדר אתינן עלה ואם מפני הנדרים והנדבות הרי יכול ליתנם לעניים ואי מפני הדברים הנוגעים למקום יקחו אותם העכו"ם ומה יועיל ואם מפני הנדר בעצמו משום מוצא שפתיך תשמור הנ"מ בדברים הנזכר בכתוב כגון נדרים ונדבות חטאות ואשמות וצדקה לעניים אבל בנ"ד מאי איכפת לנביא או מאי מתהני ליה שיגלחו אותו במקומו או בזולת מקומו. ותו כיון דאיכא אונס ניכר הן מצד העכו"ם הן מצד הסכמת הקהל אנוס רחמנא פטריה ואם הנודר היה ע"ה פותחין לו פתח ומתירין לו כדי שלא יהיו פרוצים בנדרים ואפילו שיפתחו לו בנולד מותר ואומרים אלו היית יודע שלקחו העכו"ם המקום היית נודר והוא אומר לא ומתירין לו כיון שעיקר הנדר לא חל דלא אמרינן דטעה נחום המדי אלא מפני שהנזירות היה נזירות לפי הדין אבל בנ"ד כיון שאין התרה אלא כדי שלא יהיו הנדרים קלים בעיניהם בפתח כל דהו סגי וכ"ש שמותר לומר שיתחרט מעיקרא והוא מתחרט ואפילו אם נדר אחר שידע שלוקח המקום מיד ישראל פותחין לו פתח אלו היית יודע שיש סכנה בדבר או שיש הסכמת הקהל כלום היית נודר והוא אומר לא ומתירין לו והוי יודע שהיתר כזה שפתחו לו בנולד לא יועיל אלא לענין התגלחת אבל אם יש עליו נדרים ונדבות חייב ליתן כאשר נדר ואם הוא מתחרט מעצמו מעיקרא מתירין ופטור מן הכל: