שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קכב
שלום להרב המופלא מו"ה בער נ"י:
חזרתי על כל צדדי קולא ולא מצאתי להתיר לכתחלה להנשא לכהן אפי' הוא והיא מודים היכי דרוב פסולים לכהונה והוא מבואר בדברי ב"ש סי' ד' סעיף י"ח והא דסס"י ג' היינו להחזיק הולד לכהן לחומרא או במילי דרבנן אבל לענין להשיאה לכהן שהוא חשש זונה דאורייתא לא:
איברא במחצה על מחצה הא אפשר לדון ולומר דהוה ס"ס ספק אפקרה נפשה לאחרינא ואת"ל אפקרה נפשה שמא לכשר וליכא למימר שם אונס חד הוא דחד ספיקא מתיר יותר דנפקא מיני' אי לא אפקרה נפשה הוה הבן כהן גמור ואי אפקרה לא הוה כהן אלא לחומרא ומ"מ היא שרי' לכהונה והו"ל ס"ס וברור ובס' בית מאיר מצאתי בזה דברי' תמוהים קצת שלא עמד במ"ש:
ומכ"ש לפמ"ש במקום אחר דכי היכי דאפקרה נפשה וכו' לא אשכחן אלא לגבי ישראלי' ואפילו שהם פסולים לכהונה מ"מ כיון שישראלי' הם אשה מפקרה נפשה לגבייהו אדרבא הזנות רצה אחר הפסולים כמ"ש תוס' בשם ירושלמי אבל לומר מדאפקרה לגבי ישראל אפקרה נמי לגבי גוי זה לא שכיחא אפי' הפרוצות נשמרי' מהם ע"כ הייתי מסכים להתיר אפי' לכתחלה:
אבל ברוב גוים אין לנו ואפי' להסוברים בדעת הרמב"ם דבעיר הוה הכל כמחצה ע"מ משום קבוע היינו בדאזלי היא לגבי הנואף אבל הכא שהנואף הי' עמה בביתה ואנן כי היכי דאפקרה נפשה לגבי דידי' ה"ה לאחרינא א"כ אין לנו אלא שמא אפקרה נפשה להבאים אלי' לתוך ביתה כי לא מצינו דאפקרה נפשה לילך אחרי המנאפי' וכיון שבאו לביתה מרובא פרשי ורוב גוים נינהו:
אך בכל זאת אם דירתה הי' בשכונה בפ"ע וחצר נעול בלילה ואין רגל גוים מצוים שם הרבה יש להתיר אע"ג דבס' עצי ארזים ובית מאיר מפקפקי' על היתר דשכונות ישראל משום דלא דמי ליין נסך דהכא הרי רגלה מצוי בכל העיר ואפשר ביום הכירו עצמם ברמיזותם ועין נואף שמרה נשף ושלחה ידה מן החור ופתחה לו והדין עמם לכאורה מ"מ נ"ל כיון דעכ"פ א"א לחוש אם לא נאמר שהיא באה אצלם תחלה והדר ה"ל קבוע כמחצה ע"מ ואיכא ס"ס בצירוף סברא הנ"ל ויש להתיר ע"כ אם יבורר הדבר שהי' מעשה באופן זה אם יסכים עמי עוד רב מופלג א' הרני מסכי' להתיר אבל לא זולת זה הכ"ד. פ"ב יום ג' ב' א"ר תקעג"ל משהק"ס מפפ"ד: