שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קיד
שלומים רבים מגבהי מרומים לידידי הרב המופלג המאה"ג החרוץ מהו' נטע נ"י אב"ד דק"ק שו"ב יע"א.
יקרת מכתבו הגיעני תמול והי' לי שעשועי' עתה בפנות היום אודת דברי רש"י בעירובי' מ"ז ע"א יפה הרגיש ואלו דברי על דברי רש"י אלו די"ל מ"ש רש"י דחליצה מעוברת פסולה היינו כהלכתא כר"ל ודלא כר"י דר"פ החולץ דאע"ג דשמעתין דעירובין לר"י רהיטא מ"מ פירש"י אליבא דהלכתא מ"מ מ"ש משום הצרכת כרוז לכהונה לא הוה צריך לזה דהש"ס לא נחית לכך אלא לר"י ביבמות מ"א ע"ב אבל לר"ל משמע דגזרינן שמא תנשא אחר שהפילה בלא חליצה שני' ע"ש בביאור וי"ל כיון דרוב נשים בני קימא יולדת ונהי דבחומרא דחליצה חיישינן למיעוט מפילות וכמ"ש תוס' בחולין י"ב ע"א מ"מ למיחוש למיעוטא ולמגזר נמי שתינשא בלא חליצה שני' כולי האי לא ה"ל למגזר ומיהו ביבמות מ"א שפיר קאמר דלר"ל לא תיקשי ממתני' דלא תחלוץ עד ג"ח משום דלמסקנא אתי' הך מתני' כיחידאה כר"מ דהוא ת"ק דברייתא דרדופה ור"מ הא חייש למיעוטא בעלמא נמי א"כ דין הוא דנגזור ולא תיקשי לר"ל אבל רש"י רצה לפרש למאי דקיי"ל כהך מתני' ולא קיי"ל כר"מ דחייש למעוטא ועוד בס"ד דעירובין לא ידע הש"ס עדיין דמתני' יחידאה כת"ק דרדופה א"כ שפיר פירש דלהלכתא ליכא למיחש שתנשא אחר ההפלה קודם חליצה שני':
אמנם דא צ"ע מ"ט כ' הטעם משום כרוז לכהונה דלא קאי במסקנא דקשה ארוסה גרושה מא"ל ומ"ט לא פירש כמסקנת הש"ס מאסמכתא דר' יוסי כל שאיננו עולה לחליצה אינו עולה לייבום וצ"ע לכאורה וי"ל דהש"ס פריך התם ארבי יוסי מברייתא דהספיקות חולצת וצ"ע ומסיק שאני הכא דאפי' קטנה צריכה להמתין ג"ח ונתעוררו בתוס' הא לקמן מ"ב ע"ב פליגי תנאי בהכי היינו ת"ק דרדופה וברייתא דכרמא ס"ל אפי' קטנה צריכה ג"ח אבל תנא דפליג ארדופה לית לי' דקטנה צריכה ג"ח (ועיין לעיל ל"ד ע"ב תוס ד"ה אבל וכו' דאיכא דגרסי דהאי תנא ר' יוסי ואיכא גרסי ר' יהוד') וא"כ לאותו תנא מאי איכא למימר ומ"ש תוס' בזה הוא דחוק והנלע"ד דמעיקרא לא הקשה הש"ס כל כך בפשיטות ארוסה גרושה מא"ל דמנ"ל הא דלמא אה"נ האיכא מ"ד באמת דארוסה ינשאו וא"כ עכ"פ י"ל אה"נ יחלצו אלא משום ברייתא דרדופה וכרמא דלא פלוג כלל אפי' קטנות ואיילונית ולא הניח דבר קטן וגדול שלא גזרו א"כ פשיטא דה"ה גרושה ארוסה דאסורה לחלוץ ומ"מ קשה מ"ט לאיסור זה לגזור גזירה לגזירת כרוז וכמ"ש תוס' אלא וכו' ועל זה הוצרך לאתויי אסמכתא דר' יוסי וכדמקשה מברייתא דהספיקה חולצת יפה תי' שאני הכא דאפי' קטנה צריכה ג"ח ומאי תאמר למ"ד קטנה אינה צריכה ג"ח מא"ל להך מ"ד אה"נ ליתא לאסמכתא דר' יוסי ולדידי' בלא"ה לק"מ מארוסה גרושה דאה"נ דתחלוץ כי היכי דקטנה אינה צריכה להמתין ולדידי' סגי בשינויי דכרוז לכהונה ולפ"ז מוכח דתנא דפליג אברייתא דרדופה ר' יהודה הוא ולא רבי יוסי וכגי' תוס' לעיל ל"ד ע"ב:
וא"ש דברי רש"י דעירובין דהתם הסוגי' דאין הלכה כת"ק דרדופה ולא מייתי התם כלל ברייתא דכרמי אם כן לא הו"מ לאתויי אסמכתא דר' יוסי דא"כ תיקשי מהספיקות חולצות ולא מצי לשינויי דהכא אפי' קטנה צריכה ג"ח דליתא ע"כ מפרש משום כרוז ולא תיקשי א"כ ארוסה גרושה תחלוץ דאה"נ דלא גריעי מקטנה ודברי רש"י נכוני' אלו דברי. ובזה נתיישבו כל קושיותיו על רש"י ז"ל ומאפס הפנאי א"א להאריך וה' שנותיו יאריך כנפשו היפה ונפש א"נ דש"ת. פ"ב נגהי ליום ה' ר"ח שבט תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: