שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן כט
שוכ"ט לה"ה הרב המאה"ג מה' משה דוד נ"י אבדק"ק טאלשווא יע"א:
גי"ה הגיעני ע"ד עיר הסמוכה לקהילתו ושם מסדרי' גיטין מקדמת דנא וכותבי' ליסקא מתא דיתבא על נהר באדראק ועל מי בארות ועכשיו נודע לו ע"י ספרי ערכאות שלהם שם כותבי' אָ ליסקא רוצה לומר אלאסי ליסקא ומעתה רצה למעלתו לשנות בגטין מכאן ואילך ולכתוב אלאסי ליסקא וכ' דממילא לא יצטרך לכתוב מי בארות דסגי בסי' אלאסי ליסקא וסי' הנהר:
אהו' ידידי החדש אסור מן התורה בכל מקום אל יחדש דבר ויניח כמו שיסדו הראשונים וכמו דפקיע שם העיר בכל הגטין עד עכשיו והמשנה ידו על התחתונה וגדולה מזה כ' הרב"י על ב' עיירות שנקראי' עתה חלאב וטריפול ובשנים קדמוניות הי' נקראי' סינים וצובה דלא נקרא נשתקע שמם כיון שבגטין לא נשתקע שמם וכ' עליו בס' גט פשוט סי' סקכ"ו ד"ה הרי למדנו חילוק וכו' דכל שלא נתגרשו היהודים לא ישנו מלכתוב כאשר הורגלו בגטין עד עכשיו ועוד מייתי שם בשם תשו' תומת ישרים אה ישנו ה"ל מוציא לעז על הראשונים והגט פסול והוא פליג דאין כאן פסול אבל עכ"פ הוצאת לעז איכא אך אם בין כך נתגרשו יהודי' ונתבטל נתינת גטין וחוזרים ומתישבים שם אז שם האחרון עיקור כי שם הראשון נשתקע ובהא מיירי כי האי דבבל בורסיף ס"פ במה מדליקין וא"כ כ"ש בנידון שלפנינו שגם כל העולם קוראי' סתם ליסקא רק בספרי ארכי שלהם מוסיפי' אָ בראש התיבה לרמז אלאסי שאין לשנות כלל אדרבא אם ישנו יאמרו עיר אחרת היא ולא זו שלא הורגלו בשם זה שוב מצאתי מ"ש ג"כ כזה בטיב גיטין סקי"ג בשמות עיירות:
אודת שם אשה עטיא מסופק מעלתו אם הוא כינוי לשם אסתר איך לכתוב בגט הנה כ' ב"ש בשם אבגל פלוגתא דהרי"ט מסתפק אם הוא כינוי לאביגיל וציוה לכתוב דמתקריא אבגל והט"ז פליג דאין לנו להמציא שהוא כינוי לשם אחר אלא כותבי' השם כמו שהוא והנה הדעת נוטה כט"ז בשמות הנשים שאין עולות לתורה ואין ניכרות בשם אחר כ"א כמות שהן נקראות בשם הלכך כל שלא נכתב על ספר ששם זה הוא כינוי יוצא משם אחר או שנודע כן במשפחתה אין לנו להמציא כן ונ"ל דמהרי"ט נמי לא אמרו אלא באבגל שהוא קרוב מאוד לאביגיל וכקיצור שם ממנו אבל עטיא לאסתר אין לו שייכות כל כך ויותר הי' נראה שהוא יוצא משם עטרה שהוא קרוב לו יותר באותיות אבל לע"ד לא נחוש לא לזה ולא לזה בשמות הנשים שאין עולות לתורה ואין מקום להאריך בזה. פ"ב יום ד' בטוב טבת תקצ"א לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ: