רש"ש על המשנה/אהלות/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת אהלות פרק טז

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת אהלות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ב[עריכה]

בהרע"ב בין לדרך הסמוך לבה"ק. והוא מהר"ש. אבל בגמ' לא נאמר סמוך אלא בעיר אבל בדרך ל"נ סמוך אלא דרך בה"ק ומשמע דהולכין דרך עליו לבה"ק אף שאינו סמוך. וכ"מ ברמב"ם בפי' ובחבורו:


ג[עריכה]

בתוי"ט שבנוסחת מהר"ם נמחק בתחלה. הן אמת שגם בב"ב (קא ב') הובאה המשנה זאת בלתי תיבת בתחלה. אבל הרא"ש והא"ר גרסי לה ונדחקו לפרשה. ול"נ דאתיא לאפוקי מצא תחלה שלשה ואח"כ לסוף כ' אמה מצא אחד וכדמסיים בסיפא שאילו מתחילה מצאו כו'. ונכון בעז"ה:


ה[עריכה]

המפנה קברו מתוך שדהו מלקט כו'. התוי"ט העתיק התוספתא המפנה קברו לרה"ר כו' (ומשמע דבא לפרש בה משנתינו) אינה ענין כלל לה כמובן. והרא"ש פי' שקברו שם אדעתא לפנותו. וק"ל דהא משמע בר"פ דאפי' ע"ד לפנות יש לו תבוסה. ול"נ לפרש ע"פ התוספתא דתני שם מי שנפחת קברו לתוך שדהו מפנה עצם כו'. ופי' שהיה נקבר סמוך לשדהו ונפרץ אח"כ הקבר לתוך שדהו: שם רש"א כו' יש לו תבוסה. עי' תו"ח בשם הרא"ש. ולא הבינותי ראייתו מן אוכל בדמעו דהתם מיירי בעפר שחופר בבדיקתו ואין לו ענין לעפר תבוסתו: