רש"י על תהלים מז

פסוק ב

"תקעו כף" - התערבו יחד זה עם זה להריע לאלהים בקול רנה

"ידבר עמים תחתינו" - יתן דבר בעכו"ם תחת נפשנו להיות חמתו מתקררת בהם ואנו נצולים כענין שנאמר ונתתי כפרך מצרים וגו' (ישעיהו מג) ומנחם חבר ידבר ל' הנהגה

"יבחר לנו וגו'" - ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה וקול שופר שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים שלמים ונאמר זמרו אלהים וגו'

"מלך אלהים על גוים" - כך יאמרו הכל "ישב על כסא קדשו" - עכשיו הכסא שלם ובגדולה ניכרת ויגידו כי נאספו לעירו

"נדיבי עמים" - שהתנדבו עצמם לטבח ולהרוג על קדושת שמו

"עם אלהי אברהם" - שהיה נדיב לב הראשון תחלה לגרים עתה נודע כי לאלהים מגיני ארץ היכולת בידו להיות למגן על כל הבוטחים בו