רש"י על עמוס ח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על עמוספרק ח' • פסוק ח' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עמוס ח', ח':

הַ֤עַל זֹאת֙ לֹא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כׇּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה ונשקה וְנִשְׁקְﬞעָ֖ה כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃


"העל זאת לא תרגז הארץ" - וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ

"ועלתה כאור כלה" - ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט) וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתיה דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב לז) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה

"ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים" - נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע ונגרש כמו (ישעיהו נז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוח