רש"י על עזרא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רש"י על עזרא · א · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובשנת אחת לכורש מלך פרס" - סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דנייאל כמפורש בב"ב והמלה מוסבת מזה לזה שנאמר בדנייאל בשנת אחת למלכו אני דנייאל בינותי בספרי' מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה וכן הולכת ומספרת כל הפרשה בחורבן הבית וזמן גלות בבל ואת וידויו אשר התוודה על חטאת ישראל ותחילת סדר ספר זה כך הוא שלאחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי שנאמר ודריוש מדאה קביל מלכותא וגו' ולאחר מיתת דריוש מלך כורש זה מלך פרס ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים שנאמר (ירמיהו כט) לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' שחזרו ישראל מגלות בבל לא"י ובאותה שנה בשנת אחת לכורש יסדו ישראל יסוד ב"ה וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס וצוה לבטל המלאכים שלא לבנות עוד בנין בית המקדש והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כורש ואחשורוש שמלך אחריו עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות בית המקדש עד אשר הושלם הבנין ומשנת אחת לכורש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש מלך פרס שנבנה הבית בימיו היו י"ח שנה לקיים מה שנאמר (דנייאל ט) למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה וגו' ועכשיו בשנת שתים לדריוש הושלמו ע' שנה למלאות לחרבות ירושלים חורבן הבית שגלה צדקיהו ומגלות יהויקים עד גלות צדקיהו שנחרב הבית היו שמנה עשרה שנה ועכשיו בשנת אחת לכורש מלך פרס הושלמו ע' שנה מגלות יהויקים שגלו ישראל לבבל ובכך נתקיים המקרא שנאמר (ירמיהו כ"ט) כי לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' וזו היא הפקידה שחזרו ישראל על אדמתם ובנו יסוד בנין הבית אע"פ שלא נגמר עכשיו נמצא שהיה נ"ב שנה מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שנה אחת לכורש מלך פרס ושמנה עשרה לאחר שנה א' לכורש שהיא שנת שתים לדריוש מלך פרס הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שתים לדריוש שהתחילו ישראל לבנות הבנין וגמרוהו וכן מוכיח בסדר עולם ובמסכת מגילה ובספר זה כאשר בארתי

"לכלות דבר ה' מפי ירמיהו" - לזמן אשר הושלם דברו של הקב"ה אשר דבר ירמיהוו הנביא שנאמר (שם כ"ט) כי לפי מלאות לבבל וגו' העיר את רוח}} - רצון

"קול" - כרוז הכריז בכל מלכותו

"וגם במכתב" - ואף מכתבו שלח בכל מלכותו על דבר זה

"לאמר" - וכה אמר להם בהכרז הכרוז אשר הכריז ובאגרת מכתבו אשר שלח בכל מלכותו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כה אמר כורש מלך פרס וגו' נתן לי" - שאני מלך ושליט על כל הממלכות

"והוא פקד עלי" - צוה עלי על ידי ישעיהו הנביא לבנות לו בית המקדש בירושלים כמו שנאמר בספר (ישעיהו מ"ד) האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים ולאמר לירושלים תבנה והיכל תוסד כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וגו' (שם מ"ה) וכבר נאמרה נבואה זו ע"י ישעיהו

"בירושלים אשר ביהודה" - אשר במדינת יהודה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי בכם" - כך היה מכריז וכותב לכל הממלכות מי בכם מכל עמו של הקב"ה יהי הקב"ה בעזרו ויעלה לבנות ביתו אשר בירושלים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל הנשאר" - וכל יהודי הנשאר במקומו שלא יוכל לעלות מחמת שאין לו ממון

"ינשאוהו" - מצוה אני לאנשי מקומו שיעניקוהו וינשאוהו בכסף ובזהב ורכוש ובהמות למען יוכל לעלות לירושלים עם הנדבה אשר יתנדבו אנשי מקומו לבנין הבית שאף האומות יש בהם אשר היו מתנדבים נדבה לבנין הבית

"לבית האלהים אשר בירושלים" - מן כה אמר כורש עד כאן הכרזת הכרוז ושליחות אגרת המכתב

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ליהודה ובנימין" - אותן ראשי האבות אשר לשבטים הללו של יהודה ובנימין

"לכל העיר" - עם כל אותם שהעיר ה' רוחו לעלות ולבנות הבית עלו לירושלים לבנות הבית

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל סביבותיהם" - וכל העכו"ם שהיו שכניהם של ישראל סייעו והחזיקו ידי היהודים בזהב ובכסף ומתנות הללו למען יוכלו לעלות לירושלים

"לבד על כל התנדב" - כל זאת היו עושים שכיני היהודים לבד מה שהם מתנדבים בעצמם לבנין הבית

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנם בבית אלהיו" - אשר נתנם נבוכדנצר בבית עבודת כוכבים שלו

"על יד מתרדת הגזבר" - כך שמו של גזבר אשר לכורש וצוהו כורש להוציאם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויספרם" - הגזבר הזה מנה אותם ומסרם לששבצר למען ישאם ויוליכם לירושלים ואמרו רבותינו הוא ששבצר הוא דנייאל ולמה נקרא שמו ששבצר שעמד בשש צרות

"הנשיא ליהודה" - הוא הנשיא אשר לשבט יהודה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מספרם" - של כלי בית ה'

"אגרטלי" - מיני כלים הם

"מחלפים" - הם סכינים והוא ל' בית החלפות שעל כן שהיו נותנין בה הסכינין היתה נקראת לשכת בית החלפות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כפורי" - מזרקים ונקראו כפורי מל' קנוח כמו דכפר ידיה בגלימא דחבריה על שם שהמקבל דם במזרק הי' מקנח נצוצות הדם שנתזו על ידו בשפת המזרק

"משנים" - שניים כלים אחרים של מין אחר

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל כלים" - עתה כולל חשבון המנויין ושאינן מנויין כולן במניין אחד אבל החשובין הוא מונה

"העלות" - לשון (יפעל)