רש"י על נחמיה יב מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על נחמיהפרק י"ב • פסוק מ"ד |
א • ח • ט • י • יב • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • לד • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מד • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה י"ב, מ"ד:

וַיִּפָּקְד֣וּ בַיּוֹם֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכ֗וֹת לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֮ לָרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרוֹת֒ לִכְנ֨וֹס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶעָרִים֙ מְנָא֣וֹת הַתּוֹרָ֔ה לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּהֲנִ֥ים וְעַל־הַלְוִיִּ֖ם הָעֹמְדִֽים׃


"ויפקדו" - לשון פקידות

"הנשכות" - כמו הלשכות של בית המקדש

"לכנוס בהם" - ובאותן הלשכות היו נותנים כל מתנותיהם של כהנים ולוים ומשם היו חולקין ביניהם

"מנאות" - כמו מנות

"לכהנים ללוים" - כהנים היו נוטלים הראוי להם והלוים הראוי להם

"העומדים" - ומשמשים שם לפני הקב"ה בתודות והודאות