רש"י על ישעיה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיה · יד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירחם ה' את יעקב" - לשמור להם הבטחת גאולתם מיד בבל

"ובחר עוד בישראל" - לעתיד יגאלם גאולה שלימה

"ונספחו" - ונוספו וכן ספחני נא (שמואל א ב) וכן מהסתפח בנחלת ה' (שם כז)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתנחלום" - יהיו ננחלים מהם וכן והתנחלתם אותם (ויקרא כה)

"ורדו" - לשון רידוי ונגישה כמו לא תרדה בו (שם)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום הניח ה' לך" - לישראל הכתוב מדבר

"מעצבך ומרגזך" - שעצבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו יניח לך כי תצא חפשי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מדהבה" - לשון מרבית גאוה ומשא כבד ורבותינו דרשו האומרים מדוד והבא

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבר ה' מטה רשעים" - שהיה מכה עמים בעברה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מורדף בלי חשך" - מורדף כל גוי וגוי על ידו בלי חשך עצמו מרדוף ומדלוק אחר כל אומה ואומה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פצחו רנה" - זאת הרנה פצחו נחה שקטה כל הארץ

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם ברושים שמחו" - אף שלטונין חדיאו שמחו על מפלתך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לקראת בואך" - כשתרד לגיהנם ומה היא הרגזה לעורר לקראתך

"רפאים" - ענקים השוכבים שם

"כל עתודי ארץ" - כל מלכי העכו"ם השרים והשרות הכתוב מושלם לפרים ולפרות ולעתודים כמו (תהלים כב) כי סבבוני פרים וכמו (עמוס ד) פרות הבשן אשר בשומרון וכאן מושלם לעתודים

"הקים" - השליך

"מכסאותם" - שבגיהנם כל מלכי גוים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אתה חלית כמונו" - תמיהים אנו איך באת עליך רעה שגם אתה נחלית להיות כמונו למות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המית נבליך" - נבלים וכנורות שהיו מזמרים לפניך ויש לפתור המית נבליך המית בני נבל עושי נבלה שבחיילותיך ומדומה אני שבמסורה הגדולה חיבר את זה ואת זמרת נבליך (שם ה) באלף בית של ב' לשונות

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הילל בן שחר" - כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משמים

"נגדעת לארץ" - אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכור

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממעל לכוכבי אל" - ישראל

"בהר מועד" - הר שהכל מתועדים שם הוא הר ציון

"בירכתי צפון" - בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני כענין שנאמר (ויקרא א) על ירך המזבח צפונה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אעלה על במתי עב" - איני כדאי לדור עם בני אדם אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה ויונתן תירגם אסיק עלוי כל עמא

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישגיחו" - יביטו דרך חורין וחרכין (אבוע"ר בלע"ז)

"יתבוננו" - (פורופנשי"ר בלע"ז)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא פתח ביתה" - לא פתח להם בית אסיריהם להוציאם כל ימי חייהם לפוטרם ללכת לביתם כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש בביתו" - בקברו וכן ת"י בבית עלמיה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כנצר נתעב" - כיונק אילן הנתעב בעיני בעליו שחופר ומשרש ומוציאו כך השלכת מקברך אמרו חכמים כשנעשה בהמה וחיה ז' שנים המליכו עם הארץ את אויל מרודך וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורין עד יום מותו כשמת הוציאו אויל מרודך מבית הסוהר להמליכו ולא קבל עליו אמר אם ישוב למלכותו יהרגני אמרו לו מת ונקבר ולא האמין עד שהוציאוהו מקברו וגיררוהו

"לבוש הרוגים מטועני חרב" - בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים

"מטועני חרב" - מדוקרי רמחים מדוקר בלשון ערבי מוטען

"יורדי אל אבני בור" - אל עמקי בור מקום שהאבנים צוללים שם ירדת

"כפגר מובס" - ת"י מדשדש כמו נבוס קמינו (תהלים מד) ועל הרי אבוסנו (לעיל יד כה) מתבוססת בדמיך (יחזקאל טו) הנדוש כטיט חוצות

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תחד אתם בקבורה" - לא תשוה לשאר מלכים לנוח בקברך

"כי ארצך שחת" - ברוב עבודה ועמך הרגת חנם כמו שמפורש בדנייאל ואמר להובד' לכל חכימי בבל לכך שנאוך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך

"לא יקרא לעולם זרע מרעים" - ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום ויאמרו זה לזה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכינו לבניו מטבח" - לבל יקומו וירשו ארץ ותמלא הארץ שונאים ומציקים וכן תירגם יונתן בעלי דבבין כמו (שמואל א' כח) ויהי ערך ועוד יש לפתור ומלאו פני תבל ערים כלפי שאמרנו למעלה שם תבל כמדבר ועריו הרס חזר ואמר יכלה זרעו ויחזרו יושבי הערים למקומן ומלאו פני תבל עיירות

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאר" - שארית

"ונין" - בן מושל במלכות אביו

"ונכד" - בן הבן נין זה בלשאצר ונכד זו ושתי

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קפוד" - (הריצ"ן בלע"ז)

"וטאטאתי" - לשון כיבוד (אשקובי"ר בלע"ז) כמו שאמרו רבותינו לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעי כו'

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר דמיתי" - באשור כן היתה אתה נבוכדנצר ראית שנתקיימו דברי נביאים ישראל בסנחריב

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשבור אשור בארצי" - ובזאת תדע כי את אשר יעצתי עליך גם היא תקום

"לשבור וגו'" - מוסב על כאשר דמיתי כן היתה

"אבוסנו" - אשר אמרתי לרומסו ולבוססו

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כל הגוים" - על אשור בשעתו ועל בבל בשעתה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשנת מות המלך אחז" - ומלך חזקיהו בנו היה המשא הזה על פלשתים

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תשמחי פלשת כולך" - שהרימות ראש בימי אחז שהי' רשע שגרם לו רשעו שנמסר בידכם כענין שנאמר (דברי הימים ב כח) ובפלשתים פשטו בערי השפלה וגו'

"כי נשבר שבט מכך" - כי נחלשה ונשפלה מלכות בית דוד שהיו למודים להכות בכם כמו שמצינו בדוד וכן עוזיהו מלך יהודה שהכה אתכם כענין שנאמר (דברי הימים ב' כו) ויצא וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת

"כי משרש נחש" - משורש אותו נחש יצא צפע שהוא קשה מנחש ומי היה זה חזקיה שנאמר בו (מלכים ב' יח) הוא הכה את הפלשתים ואת עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר

"ופריו שרף מעופף" - ת"י ויהון עובדוהי בכון כחיוי

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורעו בכורי דלים" - ורעו בימיו שרי ישראל שהן עכשיו דלים מפניכם בכורי לשון שרים כמו (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מצפון עשן בא" - פורעניות קשה כעשן תבא עליהם מצפון עזה וגבוליה שהכה חזקיה היו בדרומה של ארץ ישראל במקצוע דרומית מערבית נמצאת ארץ ישראל לה מצפון וכן מצינו בספרי בהאזינו בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן שנאמר (עמוס ב) על שלשה פשעי עזה למדנו שעזה בדרום

"ואין בודד במועדיו" - ת"י ולית דמאחר בזמנוהי בגדודים שיעד לבא עליכם ואין מאחר פעמיו להיות בודד ובא בודד לבדו אלא כלם כאחד יבואו בחזקה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומה יענה מלאכי גוי" - ומה יגידו בימי חזקיהו מלאכי ישראל ההולכים לבשר בשורות כן יגידו ה' יסד בציון הקים בה מלך הגון וחזק ה' עמו

"ובה יחסו עניי עמו" - אף מעשרת השבטים באים שם כמו שמפורש (דברי הימים ב ל) ששלח חזקיהו מלאכים בכל גבול ישראל לשוב להקב"ה