רש"י על חבקוק ג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על חבקוקפרק ג' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


חבקוק ג', ט"ז:

שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלְﬞל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃


"שמעתי ותרגז בטני" - ת"י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי

"לקול צללו שפתי" - לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע צללו לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז

"ותחתי ארגז" - במקומי אני מזדעזעת

"אשר אנוח ליום צרה" - אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה

"לעלות לעם יגודנו" - ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו