רש"י על ויקרא כה לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ויקראפרק כ"ה • פסוק ל"ג | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • נ • נא • נג • נד • נה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


ויקרא כ"ה, ל"ג:

וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


"ואשר יגאל מן הלוים" - ואם יקנה בית או עיר מהם - "ויצא ביבל" אותו "ממכר" של "בית" או של "עיר", וישוב ללוי שמכרו, ולא יהיה חלוט כשאר בתי ערי חומה של ישראל. ו"גאולה" זו לשון מכירה.

דבר אחר: לפי שנאמר "גאולת עולם תהיה ללוים", יכול לא דיבר הכתוב אלא בלוקח ישראל שקנה בית בערי הלוים, אבל לוי שקנה מלוי יהיה חלוט? תלמוד לומר: "ואשר יגאל - מן הלוים": אף הגואל מיד לוי גואל גאולת עולם. "ויצא ממכר בית" הרי זו מצוה אחרת: ואם לא גאלה - יוצאה ביובל, ואינו נחלט לסוף שנה כבית של ישראל.

"כי בתי ערי הלוים היא אחזתם" - לא היה להם נחלת שדות וכרמים, אלא ערים לשבת ומגרשיהם, לפיכך הם להם במקום שדות, ויש להם גאולה כשדות, כדי שלא יופקעו נחלתם מהם.