רש"י על דברי הימים א ד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דברי הימים אפרק ד' • פסוק י' | >>
ב • ה • ט • י • יא • יב • יד • טו • יח • כא • כב • כג • כד • כז • כח • לא • לב • לג • לד • לח • לט • מ • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים א ד', י':

וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְﬞכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה לְבִלְתִּ֣י עׇצְבִּ֑י וַיָּבֵ֥א אֱלֹהִ֖ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁאָֽל׃


"והרבית את גבולי" - בנחלות

"והיתה ידך עמי ועשית מרעה" - אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר

"ויבא אלהים את אשר שאל" - ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידוע