רש"י על בראשית כה כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשיתפרק כ"ה • פסוק כ"א | >>
א • ג • ה • ו • ז • ט • יא • יג • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית כ"ה, כ"א:

וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהֹוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהֹוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃


"ויעתר" - הרבה והפציר בתפלה

"ויעתר לו" - נתפצר ונתפייס ונתפתה לו ואומר אני כל לשון עתר לשון הפצרה ורבוי הוא וכן (יחזקאל ח) ועתר ענן הקטרת מרבית עליית העשן וכן (שם לה) העתרתם עלי דבריכם וכן (משלי כז) נעתרות נשיקות שונא דומות למרובות והנם למשא אנקרישר"א (גהייפט) בלע"ז

"לנכח אשתו" - זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת (יבמות סד)

"ויעתר לו" - לו ולא לה שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה