רש"י על במדבר ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על במדברפרק ו' • פסוק ג' | >>
ב • ג • ד • ה • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר ו', ג':

מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכׇל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃


"מיין ושכר" - כתרגומו מחמר חדת ועתיק שהיין משכר כשהוא ישן

"וכל משרת" - לשון צביעה במים או בכל משקה ובלשון משנה יש הרבה אין שורין דיו וסממנים נזיר ששרה פתו ביין