רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו
(א) וַיַּעֲשׂוּ הָרַע – עַד כָּאן נֶאֱמַר 'וַיּוֹסִיפוּ', שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא; אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטֹא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו).
(ב) הַמִּנְהָרוֹת – "מַטְמוֹרְיָתָא" (ת"י) [=מסתרים], וּבִלְשׁוֹן לַעַז ווידי״ש [wuides = ריקות (?)[1]]. וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִכָּר – קוֹרְאָן 'מִנְהָרוֹת', לוישיט״ש [luisets = חדרים תת־קרקעיים (?)[2]] בְּלַעַז.
מְעָרוֹת – קרוט״ש [crots = חורים, מערות[3]] בְּלַעַז.
מְצָדוֹת – פליישי״ץ [pleisiz = גדר בנויה מעצים מסורגים] בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב.
(ה) הֵם וּמִקְנֵיהֶם – לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה.
(ח) אִישׁ נָבִיא – זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּינְחָס, בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק ב).
(יא) אֲבִי הָעֶזְרִי – מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה.
וְגִדְעוֹן בְּנוֹ – אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כּוֹבְרָן. אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה, וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים – לֹא תּוּכַל לָנוּס. לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי אַחֲבֹט.
בַּגַּת – בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד.
(יב) ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל – שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה.
(יג) וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ – וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ? וְגוֹמֵר.
אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ – פֶּסַח הָיָה. אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם" (תהלים קיד א), וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ. אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם; וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם – כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו?
(יד) וַיִּפֶן אֵלָיו – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.
בְּכֹחֲךָ זֶה – בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (שפטים, ד).
(טו) הִנֵּה אַלְפִּי – הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.
(יז) שָׁאַתָּה – כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.
(יט) קֶמַח מַצּוֹת – לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ" וְגוֹמֵר (לקמן ז, יג).
וְהַמָּרָק – וְהָרֹטֶב.
(כב) אֲהָהּ – לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר, 'מַה תְּהֵא עָלַי'.
כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי – כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳.
(כד) וַיִּקְרָא לוֹ – גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ.
ה׳ שָׁלוֹם – ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ.
(כה) פַּר הַשּׁוֹר – פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר.
וּפַר הַשֵּׁנִי – "וְתוֹרָא תִּנְיָנָא" (ת"י) [=והשור השני].
שֶׁבַע שָׁנִים – "דְּאִיתְפַּטַּם שְׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה" (ת"י) [=שהתפטם שבע שנים לעבודה זרה]. שְׁמוֹנָה דְּבָרִים הֻתְּרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מֻקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה (כ"ח ע"ב).
(כו) רֹאשׁ הַמָּעוֹז – רֹאשׁ הַסֶּלַע.
(לא) הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל – בִּשְׁבִיל הַבַּעַל.
תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ – תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ. וְכֵן: "וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי" (שמ"א כה, לג) דְּדָוִד, בְּנָבָל.
אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ – בִּשְׁבִילוֹ.
עַד הַבֹּקֶר – עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ.
אִם אֱלֹהִים הוּא – יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ. וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן.
(לב) יָרֶב בּוֹ – בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל 'עִם', אוֹ 'אֶת', אוֹ 'בּוֹ', כְּמוֹ: "וַיָּרֶב בְּלָבָן" (בראשית לא, לו). אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן – ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם.
(לד) רוּחַ ה׳ – רוּחַ גְּבוּרָה (ת"י).
וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר – כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
(לח) וַיְהִי כֵן – שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר (פסוק לז): "מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם". אֲבָל "עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב" לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר (תענית ג' ע"א).
וַיָּזַר – לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ. וְכֵן: "לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ" (ישעיהו א, ו), לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה.
הערות
[עריכה]- ^ הפענוח של ברנדוין (וודוי"ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של 'מנהרות', מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על־ידי כך, "שמרוקנים את פנימיותו" של הצור.
- ^ רש"י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות "מנהרות" במובן "מעברים בתוך הסלעים", בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות "קבר, ארון מתים", ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני"ש luisernes ("לפידים").
- ^ מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי־הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.