רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד
(ב) בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם – שֵׁם עִיר, עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה חֲזָקָה וְשׁוֹלֶטֶת.
(ג) לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה – דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (צו ב): בְּגִדּוּפִין; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם (מלאכי ג, יג).
(ד) אֵשֶׁת לַפִּידוֹת – שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה פְּתִילוֹת לַמִּקְדָּשׁ.
(ה) תַּחַת תֹּמֶר – תְּמָרִים הָיוּ לָהּ בִּירִיחוֹ.
בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם – לְפִי תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁאֵין מִקְרָא זֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאֵין אֵלּוּ סִימָנֵי מְקוֹם יְשִׁיבָתָהּ; אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁאִשָּׁה עֲשִׁירָה הָיְתָה, וּמִן הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ הָיְתָה פַּרְנָסָתָהּ. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּעִירָהּ, עֲטָרוֹת שְׁמָהּ.
תַּחַת תֹּמֶר – תְּמָרִים הָיוּ לָהּ בִּירִיחוֹ, וּכְרָמִים בָּרָמָה, וְזֵיתִים בְּבִקְעַת בֵּית אֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם שָׁמֵן. 'וְעָפָר חִוָּר' בְּהַר אֶפְרַיִם, ׳בְּטוּר מַלְכָּא׳ (ת"י) [=ועפר לבן בהר המלך] – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתָהּ לְיוֹצְרֵי חֶרֶשׂ. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: ׳עָפָר חִוָּר׳, שְׂדֵה זֶרַע, כְּמוֹ: 'שְׂדֵה הַלָּבָן' (שביעית פ"ב מ"א).
(ו) הֲלֹא צִוָּה – בְּיַד מֹשֶׁה: כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם (דברים כ, יז). כָּךְ שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָא (לפנינו ליתא).
(י) וַיַּעַל בְּרַגְלָיו – עִמּוֹ.
(יא) אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים – "מֵישַׁר אַגְנַיָּא" (ת"י), מְקוֹם מֵישַׁר שֶׁל בְּצָעִים, מריש״ק [maresc = בִיצה, מקווה מים רדודים] בְּלַעַז, וְהוּא 'אַגְנַיָּא'. 'גֵּבִים', כְּמִין גּוּמּוֹת שֶׁהַמַּיִם נִקְבָּצִים שָׁם, ׳אַגְנֵי דְּאַרְעָא מִקְּרוּן׳ (קידושין ס"א ע"א).
(יג) מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן – הִזְעִיקָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן, מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב שָׁם.
(יח) בַּשְּׂמִיכָה – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "בְּגוֹנְכָא", וּפֵרֵשׁ רַב הַאי (שבת נ"א ע"א): 'גּוֹנְכָא' – גְּלוּפְקְרִין, קו"ט [cot = שמלה[1]] בְּלַעַז.
(יט) נֹאד הֶחָלָב – שֶׁהֶחָלָב מַכְבִּיד אֶת הַגּוּף לִהְיוֹת נִרְדָּם.
(כ) עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל – זָרְזִי עַצְמֵךְ כְּזָכָר. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: עֲמֹד, כְּמוֹ 'לַעֲמֹד'.
(כא) יְתַד הָאֹהֶל – ̃קיביל״א [chevile = יתד] בְּלַעַז, שֶׁתּוֹקְעִין בָּאָרֶץ עִם שִׁפּוּלֵי הָאֹהֶל לְפָשְׁטוֹ.
הַמַּקֶּבֶת – "אַרְזַפְתָּא" (ת"י), מרטי״ל [martel = פטיש] בְּלַעַז.
בַּלָּאט – "בְּרָז" (ת"י) [=בסוד], חֶרֶשׁ.
וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ – "וּנְעָצַת בְּאַרְעָא" (ת"י) [=ונעצה בארץ].
(כב) בְּרַקָּתוֹ – "בְּצִידְעֵיהּ" (ת"י), אי"ן ל״א טינפל״א [en la temple = בצדע[2]] בְּלַעַז, וּתְחָבָהּ בְּרַקָּתוֹ וּבָאָרֶץ.