רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג

(א) לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל – אֶת [הַ]דּוֹר הָאַחֵר, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת נִסֵּי מִלְחֲמוֹת כְּנַעַן וְלֹא רָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל, וְהִמְרוּ וּמָעֲלוּ בַּמָּקוֹם.

(ב) רַק לְמַעַן דַּעַת – רַק לַדָּבָר הַזֶּה לְבַדּוֹ הִנִּיחָם, לְמַעַן דַּעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן דּוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מָה הַחֵטְא גּוֹרֵם. כִּי עַתָּה הֵם זְקוּקִים לְלַמְּדָם מִלְחָמָה.
רַק אֲשֶׁר לְפָנִים – שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לְשָׁרֵת אֶת ה׳.
לֹא יְדָעוּם – לַמִּלְחָמוֹת הַלָּלוּ וְטַכְסִיסֵיהֶם, וְלֹא נִצְרְכוּ לָהֶם.

(ג) חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים – הֵם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ לְנַסּוֹת.

(י) וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳ – דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (שמות, כ): נִסְתַּכֵּל בָּהֶם, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" (שמות ג, ז). מָה הֵן שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁעֲתִידִין לִטְעוֹת בָּעֵגֶל, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי. זוֹ דָּרַשׁ עָתְנִיאֵל. אָמַר: בֵּין זַכָּיִם בֵּין חַיָּבִים, עָלָיו לְהוֹשִׁיעָם.

(יג) אֶת עִיר הַתְּמָרִים – יְרִיחוֹ.

(טו) אִטֵּר יַד יְמִינוֹ – תִּרְגֵּם יְהוֹנָתָן: "גְּבַר גְּמִיד יַד יְמִינֵיהּ" [=איש גמוד יד ימינו]. וְכָל 'גְּמִיד' – לָשׁוֹן אֲרָמִי הוּא, דָּבָר כָּווּץ מֵחֲמַת חֹלִי, ריטריי״ט [retreit = מכווץ] בְּלַעַז; לֹא הָיָה שׁוֹלֵט בְּיַד יְמִינוֹ. וּבְלָשׁוֹן עִבְרִי: 'אִטֵּר', אָטוּם, כְּמוֹ: "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" (תהלים סט, טז). אָטוּם בְּיַד יְמִינוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹלֵט בָּהּ.

(טז) גֹּמֶד אָרְכָּהּ – אַמָּה גְּדוּמָה, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: דומיאלנ"א [dumialne = חצי־אמה^[1]], וּבִלְשׁוֹן לַעַז: ושקורט"א [waskorte = קצרה למדאי].
עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ – לְפִי שֶׁבִּשְׂמֹאלוֹ שׁוֹלֵט, יֹאחֲזֶנָּה בִּשְׂמֹאלוֹ.

(יז) אִישׁ בָּרִיא – "פַּטִּים" (ת"י) [=מפוטם, שָׁמֵן].

(יח) וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם – חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְלִוָּה אֶת חֲבוּרַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ לָשֵׂאת אֶת הַמִּנְחָה, וְלִוָּה אוֹתָם עַד הַגִּלְגָּל.

(יט) וְהוּא שָׁב – יְחִידִי.
מִן הַפְּסִילִים – מָקוֹם שֶׁפּוֹסְלִים שָׁם אֲבָנִים מִן הָהָר, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "מִן מַחְצְבַיָּא" [=מן המחצבות]. וּבָא אֶל עֶגְלוֹן וַיֹּאמֶר לוֹ.
וַיֹּאמֶר הָס – אָמַר עֶגְלוֹן: שַׁתְּקוּ אֶת הַכֹּל מֵעָלַי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם הָס: סַלֵּיק [=סלקו], הוֹצֵא כָּל אִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן, הָס – לְשׁוֹן שִׁתּוּק.

(כ) בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה – "בַּעֲלִיַּת בֵּית קַיְטָא" (ת"י) [=בעליית בית הקיץ], שֶׁהָיְתָה לַאֲוִיר וְצוֹנֶנֶת.
דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ – וְצָרִיךְ אַתָּה לַעֲמֹד.
וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא – לְכָךְ זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת.

(כב) הַנִּצָּב – הוּא הַבַּרְזֶל שֶׁהַשָּׁנוּן תָּחוּב לְתוֹכוֹ, שֶׁקּוֹרִין הל״ט [halt = ידית] בְּלַעַז, הוּא הַמַּעֲמִיד הַחֶרֶב עַל פִּי תַּעְרָהּ.
הַלַּהַב – הוּא הַשָּׁנוּן שֶׁקּוֹרִין ברנ״ט [brant = להב^[2]] בְּלַעַז, וּבְלַעַז למ״א [lame = {{{תרגום}}}].
וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב – שֻׁמָּנוֹ. שֶׁהָיָה שָׁמֵן מְאֹד, וְכִסָּה אֶת כָּל אֹרֶךְ הַחֶרֶב.
וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹּנָה – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "וּנְפַק אוּכְלֵיהּ שְׁפִיךְ" [=ויצא מאכלו שָפוּך]. עֲשָׂאָן כִּשְׁתֵּי תֵבוֹת, וְשִׁי״ן מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁתֵּיהֶן: 'וַיֵּצֵא הַפֶּרֶשׁ, שְׁדוֹנָה', בִּשְׁפִיכָה. 'שָׁפַךְ' – ׳שְׁדָא׳, כְּתַרְגּוּמוֹ.

(כג) וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה – מִן הָעֲלִיָּה אֶל [הַמִּסְדְּרוֹן]. הַמִּסְדְּרוֹנָה – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "לְאַכְסַדְרָא" [=חצר עם תקרה ללא קירות].
וְנָעָל – בַּמַּפְתֵּחַ.

(כד) וְהוּא יָצָא – אֵהוּד יָצָא, וְעַבְדָיו שֶׁל עֶגְלוֹן בָּאוּ.
מֵסִיךְ... רַגְלָיו – "עָבֵיד צֻרְכֵּיהּ" [=עושה צרכיו], הֵם נְקָבִים הַגְּדוֹלִים.

(כה) עַד בּוֹשׁ – עַד עִכּוּב, כְּלוֹמַר, זְמַן אָרֹךְ.

(כו) נִמְלָט – בָּרַח, אישמוציי״ר [esmucier = להיחבא, להינצל^[3]] בְּלַעַז.
עַד הִתְמַהְמְהָם – כְּמוֹ: "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" (שה"ש א, יב); "אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שם ב, ז), בְּעוֹד שֶׁשְּׁנֵינוּ חֲפֵצִים בָּהּ.
הַשְּׂעִירָתָה – יַעַר דַּק וְעָב, שֶׁקּוֹרִין ברוצ״א [broce = סבך יער] בְּלַעַז, וְטוֹב הוּא לְהֵחָבֵא. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵדֶר זְרָעִים, שֶׁעַנְפֵי אִילָנוֹת דַּקִּים קְרוּיִין שֵׂעָר: "הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר" (כלאים פ"ד מ"ט), "וְאִם הָיָה הַשֵּׂעָר כּוֹתֵשׁ" (פאה פ"ב מ"ג).

(כז) וַיְהִי בְּבוֹאוֹ – שֶׁעָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָא לִמְקוֹמוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
בְּהַר אֶפְרָיִם – שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי, וְאֶרֶץ מוֹאָב הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרָחוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁשָּׁלְטוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן – יָרְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה (פסוק יג), וְנָתְנוּ אֶת סַרְנֵיהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל.

(כח) רִדְפוּ – לַהֲרֹג אֶת כָּל מוֹאָב שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁלָּנוּ.
וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן – שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מוֹאָב לָנוּס וְלָשׁוּב אֶל אַרְצָם.

(כט) כָּל שָׁמֵן – "כָּל גְּבַר אֵימְתָן" (ת"י) [=כל איש מטיל אימה].

(לא) מַלְמַד – הוּא דָּרְבָן, מַרְדֵּעַ, אגוילו״ן [aguilon = מַלמד, דרבן] בְּלַעַז.

1. ברנדין מפנה לגלוסר למבר־ברנדין, וזה מביא במקום שתי גרסאות קרובות ללעז הזה, וטוען, שהן גרמנית (בלי הסבר במפתח! אבל יש מפרשים daumenlang "באורך האגודל"). אך נראה לי, שיש כאן dumi, צורה חליפה של demi ("חצי") והמידה alne ("אמה").
2. ובדפוסים יש לעז נוסף לאותה מלה
3. בכמה כתבי־יד קוראים איש̃קמוצייר באותה משמעות.