רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ד

(ב) שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים – הֵם שֶׁנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה לִהְיוֹת נְכוֹנִים.

(ג) וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם – כְּמִצְוַת משֶׁה (דברים כז, ד), לִבְנוֹת לָהֶם מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל וְלִכְתֹּב עֲלֵיהֶם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וּבוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ אֶל הַר עֵיבָל, וּבָנוּ בָּהֶם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְקִפְּלוּ אוֹתָם, וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל.

(ה) עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן וְגוֹמֵר – הִכָּנְסוּ עַתָּה בַּיַּרְדֵּן, וְעִבְרוּ עַד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים.

(ז) וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה – בַּגִּלְגָּל, לְזִכָּרוֹן זֶה.

(ט) וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים – אֲחֵרוֹת הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.

(י) עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר – כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (ל"ד ע"א): עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: דְּעוּ, לָמָּה אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן? עַל מְנָת שֶׁתּוֹרִישׁוּ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְכוּלֵּיהּ.

(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן וְגוֹמֵר – לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָבְרוּ הָאֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן (פסוק יח): נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֶחָרָבָה, עַל הַשָּׂפָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהּ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים אֶצְלָהּ, וְחָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, לֵילֵךְ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. נִמְצָא אָרוֹן וְנוֹשְׂאָיו מִצַּד זֶה, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה; נָשָׂא הָאָרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר.
לִפְנֵי הָעָם – לְעֵינֵי הָעָם.

(טז) צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים – כָּאן פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב אֶת הָאָמוּר לְמַעְלָה, הֵיאַךְ עָבַר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם וְגוֹמֵר.
וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן – 'וְיַעַבְרוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְיַעֲלוּ. לָמַדְנוּ שֶׁעַל הַשָּׂפָה שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֶצְלָהּ עָלוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן שֶׁבַּמַּעֲרָב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַעְלָה (ג, טו): נִטְבְּלוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בִּקְצֵה הַמַּיִם, וְשָׁם נֶאֱמַר: "וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים".

(יח) נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים – מִן הַמַּיִם אֶל הֶחָרָבָה שֶׁאֶצְלָם, וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם לִמְקוֹמָם. נִמְצָא אָרוֹן מִצַּד זֶה, וְיִשְׂרָאֵל מִצַּד זֶה; נָשָׂא אָרוֹן אֶת נוֹשְׂאָיו וְעָבַר. וְעַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ עֻזָּא^[1] כְּשֶׁאָחַז בָּאָרוֹן; נוֹשְׂאָיו נָשָׂא, עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

(כ) הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל – הוּא הַמָּלוֹן אֲשֶׁר לָנוּ בּוֹ הַלַּיְלָה.

הערות

1. ראו שמואל ב ו ז.