רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע/ג

(ג) וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו – נִשְׁתַּנָּה הַמַּסָּע הַזֶּה מִשְּׁאָר מַסָּעוֹת, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה קַיָּים, הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה וּמַרְאֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ, וְהָאָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְּגָלִים; עַכְשָׁיו הָאָרוֹן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה.
וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם – לְפִי שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם מִלֵּוִי אֲבִי עַמְרָם, נִקְרְאוּ לְוִיִּים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (הובא בתלמודים ובילקוט, לפנינו בב"ר ליתא): בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ הַכֹּהֲנִים לְוִיִּים. וְזֶה טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר (מִפִּי רַבִּי).

(ד) אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה – כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא.
וּבֵינָיו – כְּמוֹ וּבֵינוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ: "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו" (תהלים קמט, ב). דָּבָר אַחֵר: שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ, שֶׁל שְׁכִינָה וְשֶׁל יוֹסֵף מְהַלְּכִין יַחַד.
כְּאַלְפַּיִם אַמָּה – כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ יְכוֹלִין לֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּשַׁבָּת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא. לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת צָרִים לִפְנֵי יְרִיחוֹ בְּשַׁבָּת.
לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ – מוּסָב עַל: וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.
כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ – לֹא הֲלַכְתֶּם בְּעִנְיָן זֶה עַד הֵנָּה.

(ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ – בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֵבֶל הָיָה רִאשׁוֹן לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים.
הִתְקַדָּשׁוּ – הִזְדַּמְּנוּ.
כִּי מָחָר – בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן.
נִפְלָאוֹת – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: פְּרִישָׁן.

(ו) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים – בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.
שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית – עַד עַכְשָׁיו נָשְׂאוּ הַלְּוִיִּים, וְהַיּוֹם הַכֹּהֲנִים.

(ח) כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן – כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לִפְנִים מִשְּׂפָתוֹ.
בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ – עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ כָּל הָעָם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

(ט) גְּשׁוּ הֵנָּה – צִמְצֵם אֶת כֻּלָּם בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מֻעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה.

(י) בְּזֹאת תֵּדְעוּן – בְּמַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁכֻּלְּכֶם מְצֻמְצָמִין כָּאן.

(יא) הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ – בְּרִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַהֵ"א שֶׁל הַבְּרִית, שֶׁהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים כָּךְ, כְּמוֹ: "הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת" (מל"ב טז, יז); "הָעֵמֶק הַפְּגָרִים" (ירמיהו לא, לט).
עֹבֵר לִפְנֵיכֶם – מַקְדִּים לִפְנֵיכֶם, לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.

(יב) קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ – הָכִינוּ אוֹתָם לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָם כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.

(יג) הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה – לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים.
וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד – כְּשֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם עַד מְקוֹם שֶׁנִּכְרְתוּ שָׁם, וְאֵינָם יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה, אֶלָּא הֵם מִתְקַבְּצִים וְנִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִּפִּין.
נֵד – כְּמוֹ: "כֹּנֵס כַּנֵּד" ( תהלים לג, ז); "נֵד קָצִיר" ( ישעיהו יז, יא), לְשׁוֹן גֹּבַהּ, וְכֵן חִבְּרָם מְנַחֵם.

(טו) גְּדוֹתָיו – לְשׁוֹן שָׂפָה גְּבוֹהָה.
כָּל יְמֵי קָצִיר – שֶׁיְּמֵי נִיסָן, יְמֵי קָצִיר הֵם.

(טז) הַרְחֵק מְאֹד – מִמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם, נִפְסְקוּ.
מֵאָדָם הָעִיר – כָּךְ שְׁמָהּ.
וְהַיֹּרְדִים – אוֹתָם שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה תְּחִלָּה.
תַּמּוּ נִכְרָתוּ – עָבְרוּ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן, כְּכָל הַנְּחָלִים הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ.

(יז) וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים – אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.
בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן – וְכָל זְמָן שֶׁעָמְדוּ, לֹא יָרְדוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה; וּבְתוֹךְ כָּךְ, כָּל הָעָם עוֹבְרִים בֶּחָרָבָה.
הָכֵן – מְכֻוָּנִים וְנִצָּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה.