רמב"ן על שמות ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ח' • פסוק ה' | >>
ה • ו • יד • טו • יח • יט • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ח', ה':

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְﬞפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃


"למתי אעתיר לך" - כתב רש"י אלו נאמר מתי אעתיר היה משמע מתי אתפלל עכשיו שנאמר למתי אני היום אתפלל עליך שיכרתו לזמן שתקבע לי אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו ועל דרך הפשט בעת תפלתו היו סרות המכות כי כתוב ויצעק משה אל ה' וגו' ויעש ה' ואין כתוב "ויעש ה' ממחרת" ואין לשון "למתי" ראיה שהתפלל מיד כי הוא כמו מתי ורבו הלמדי"ן הבאים ככה למחר יהיה האות הזה (להלן פסוק יט) למן היום אשר יצאת מארץ מצרים (דברים ט ז) עד למנחת הערב (עזרא ט ד) כנף האחד לאמות חמש (דהי"ב ג יא) ורבים ככה וטעם להכרית הצפרדעים רמז למיתתם כלשון ונכרתה הנפש ההיא (להלן יב יט) והכרתי לאחאב (מלכים א כא כא) ואמר משה פעם אחרת וסרו הצפרדעים לאמר כי מיד שיתפלל יסורו כלם שלא יפחד פרעה שימותו אלה ויעלו אחרים מן היאור רק תסור המכה לגמרי ואע"פ שתשארנה מהם ביאור וכל זה להודיעו כי המכה מאת האלהים על ענין ישראל בלבד