רמב"ם הלכות שחיטה יג
ספר המצוות לאו שו: "המצוה לא לקחת אם על הבנים"
ספר המצוות עשה קמח: "המצוה לשלח את הציפור אם לקחה מעל אפרוחיה"
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
הלוקח אם על הבנים ושחטה, הבשר מותר באכילה ולוקה על שחיטת האם שנאמר לא תקח האם על הבנים, וכן אם מתה קודם שישלחנה לוקה, ואם שלחה אחר שלקחה פטור.
הלכה ב[עריכה]
וכן כל מצות לא תעשה שניתקה לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימו לוקה.
הלכה ג[עריכה]
בא אחד וחטף האם מידו ושלחה או שברחה מתחת ידו שלא מדעתו לוקה שנאמר שלח תשלח עד שישלח מעצמו והרי לא קיים עשה שבה.
הלכה ד[עריכה]
נטל אם על הבנים וקצץ אגפיה כדי שלא תעוף ושלחה מכין אותו מכת מרדות, ומשהה אותה אצלו עד שיגדלו כנפיה ומשלחה, ואם מתה קודם לזה או ברחה ואבדה לוקה שהרי לא קיים עשה שבה.
הלכה ה[עריכה]
וכיצד משלח האם אוחז בכנפיה ומפריחה, שלחה וחזרה ושלחה וחזרה אפילו ארבע וחמש פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח.
הלכה ו[עריכה]
האומר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח את האם שנאמר שלח תשלח את האם.
הלכה ז[עריכה]
לקח את הבנים והחזירן לקן ואח"כ חזרה האם עליהן פטור מלשלח, שלח את האם וחזר וצד אותה הרי זה מותר, לא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שהיא מרחפת עליהן שלא ילקחו שנאמר והאם רובצת על האפרוחים, אבל אם הוציאה מתחת ידו וחזר וצד אותה מותר.
הלכה ח[עריכה]
שלוח האם אינו נוהג אלא בעוף טהור שאינו מזומן כגון יוני שובך ועלייה ועופות שקננו בפרדס שנאמר כי יקרא, אבל המזומן כגון אווזין ותרנגולין ויונים שקננו בבית אינו חייב לשלח.
הלכה ט[עריכה]
היו האפרוחין מפריחין שאינן צריכין לאמן או ביצים מוזרות אינו חייב לשלח, היו אפרוחין טרפות הרי אלו כביצים מוזרות ופטור מלשלח.
הלכה י[עריכה]
זכר שמצאו רובץ על הקן פטור מלשלח, עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, או עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח.
הלכה יא[עריכה]
היתה רובצת על ביצים שאינן מינה והן טהורין הרי זה משלח, ואם לא שלח אינו לוקה, היתה האם טרפה חייב לשלחה.
הלכה יב[עריכה]
שחט מקצת סימנין בתוך הקן קודם שיקחנה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה.
הלכה יג[עריכה]
היתה מעופפת, אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח, ואם לאו פטור מלשלח, היתה מטלית או כנפים חוצצות בין כנפיה ובין הקן הרי זה משלח, ואם לא שלח אינו לוקה.
הלכה יד[עריכה]
היו שני סדרי ביצים וכנפיה נוגעות בסדר העליון או שהיתה רובצת על ביצים מוזרות ותחתיהן ביצים יפות או שהיתה אם על גבי אם, או שהיה הזכר על הקן והאם על הזכר הרי זה לא יקח ואם לקח ישלח ואם לא שלח אינו לוקה.
הלכה טו[עריכה]
היתה יושבת בין האפרוחים או בין הביצים ואינה נוגעת בהן פטור מלשלח, וכן אם היתה בצד הקן וכנפיה נוגעות בקן מצדו פטור מלשלח.
הלכה טז[עריכה]
היתה על שני בדי אילן והקן ביניהן רואין כל שאילו ינטלו הבדין תפול על הקן חייב לשלח.
הלכה יז[עריכה]
היתה רובצת על אפרוח אחד או על ביצה אחת חייב לשלח, המוצא קן על פני המים או על גבי בעלי חיים חייב לשלח, לא נאמר אפרוחים או ביצים ולא נאמר בכל עץ או על הארץ אלא שדיבר הכתוב בהווה.
הלכה יח[עריכה]
אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהן, לפיכך אפילו היתה רובצת על הביצים או על האפרוחים בעלייתו ושובכו אינן מזומנין, ולא קנה לו חצרו כשם שאינו יכול לזכות בהן לאחרים כך לא תזכה לו חצרו בהן ולפיכך חייב לשלח.
הלכה יט[עריכה]
אסור ליטול אם על הבנים ואפילו לטהר בהן את המצורע שהיא מצוה, ואם לקח חייב לשלח, ואם לא שלח לוקה, שאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, (ועשה) ולא עשה דוחה עשה.
הלכה כ[עריכה]
המקדיש עוף לבדק הבית ופרח מידו והרי הוא מכירו ומצאו רובץ על האפרוחים או על הביצים לוקח הכל ומביאן לידי גזבר, שאין שילוח האם נוהג במוקדשין שנאמר ואת הבנים תקח לך ואלו אינן שלך.
הלכה כא[עריכה]
עוף שהרג את הנפש פטור מלשלח מפני שהוא מצווה להביאו לבית דין לדון אותו..
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.