רי"ף פסחים מהדורת ש"ס ווילנא דף י ע"א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף פסחים - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפס[עריכה]

מתוך: רי"ף על הש"ס/פסחים/פרק ב (עריכה)

אורז ודוחן לא. מנא הני מילי? אמר ר' שמעון בן לקיש, וכן תאנא דבי ר' ישמעאל, וכן תאנא דבי ר' אליעזר בן יעקב, דאמר קרא: "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות" (דברים טז ג), דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה, יצאו אלו שאינן באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון.

אמר רבה בר בר חנא אמר ר' שמעון בן לקיש: עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש, אין חייבין על חימוצו כרת. מאי טעמא דר' שמעון בן לקיש? דהוי להו מי פירות, ומי פירות אין מחמיצין. תניא: אין לשין את העיסה ביין ושמן ודבש, ואם לש, רבן גמליאל אומר: תשרף מיד, וחכמים אומרים: תאפה מיד. אמר ר' עקיבא: שבתי הייתה אצל ר' אליעזר ור' יהושע, ולשתי את העיסה ביין ושמן ודבש ולא אמרו לי דבר. ואע"פ שאין לשין בו מקטפין בו, אתאן לתנא קמא. וחכמים אומרים: את שלשין בו מקטפין בו, ואת שאין לשין בו אין מקטפין בו. ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין. הא מתניתא אוקימנא בגמ' ביום שני, אבל ביום ראשון לא, ואפילו לר' עקיבא, משום דהויא לה מצה עשירה. ומסתברא לן כר' עקיבא, והילכתא כוותיה ביום ראשון דבעינן לחם עוני ואסיר, אבל ביום שני דלא בעינן לחם עוני שרי, דהא ר' יהושע בן לוי כוותיה סבירא ליה, דאמר להו לבניה: יומא קמא לא תלושו לי בחלבא, מכאן ואלך לושו לי, ולישנא בתרא: לא תלושו לי בדובשא, מכאן ואילך לושו לי, ובודאי דהא מתניתא בשמן על ידי מים היא שנויה, דהא קיטוף שמן על ידי מים הוא, שלשין במים תחילה ומקטפין בשמן, ותנא קמא מאן דאסר בלישה שרי בקיטוף, ורבן גמליאל ורבנן אסרי בין בלישה בין בקיטוף, ואי לאו דעבד ר' יהושע בן לוי דהוא אמורא


רבינו נסים[עריכה]