רי"ף פסחים מהדורת ש"ס ווילנא דף א ע"ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף פסחים - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפס[עריכה]

מתוך: רי"ף על הש"ס/פסחים/פרק א (עריכה)

בלשון נקייה, שהרי בזב קראו "מרכב" ובאשה קראו "מושב". ואומר: "ותבחר לשון ערומים" (איוב טו ה), ואומר: "ודעת שפתי ברור מללו" (איוב לג ג):

הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרבי, חד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה? וחד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה? אמר רבי: מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל, ומנו? ר' יוחנן:

והשתא דקיימא לן "אור" אורתא הוא, ודכולי עלמא מיהא חמץ לא איתסר אלא משש שעות ולמעלה, כדבעינן למימר לקמן, אמאי מקדמינן ובדקינן מאורתא? נשתהי עד למחר ונבדוק בשית. וכי תימא זריזין מקדימין למצוה, כדכתיב: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב ג), מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזין מקדימין למצוות, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר" (בראשית יט כז), ניבדוק מצפרא? אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שבני אדם מצויין בבתיהן, ואור הנר יפה לבדיקה. אמר אביי: הילכך האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידניה באורתא דתליסר נגהי ארביסר, דילמא ממשכא ליה שמעתא ואתי לאמנועי ממצוה:

המשכיר בית לחבירו בארבעה עשר, אם עד שלא מסר לו המפתח חל ארבעה עשר, על המשכיר לבדוק. אם משמסר לו המפתח חל ארבעה עשר, על השוכר לבדוק. איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק, ומצאו שאינו בדוק, מהו? מי הוי כמקח טעות אי לא? ופשטה אביי דלא הוי כמקח טעות, בין באתרא דיהבי אגרא ובדקי, ובין באתרא דבדקי אינהו גופייהו. מאי טעמא? ניחא ליה לאניש לקיומי מצוה


רבינו נסים[עריכה]