רי"ף על הש"ס/ברכות/פרק ו

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רב ניסים גאון | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | מאירי | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע |

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים

מתני'

כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. על פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה, ר' יהודה אומר בורא מיני דשאים:

גמ'

ת"ר קודש הלולים לה' מלמד שטעון ברכה לפניו ולאחריו מכאן אמר רבי עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך. תנו רבנן אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל מאי תקנתיה אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה:

אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנאמר לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה: ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם? לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר ר' יצחק וכן אמר ר' יוחנן: שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ. ודוקא היכא דחשש בגרונו ושתי ליה על ידי אניגרון, דהוי ליה שמן עיקר, דתניא: החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל נותן הוא שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע. אבל היכא דאכיל ליה על ידי הפת, הויא ליה הפת עיקר ושמן טפל ותנן: זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. ואי שתי ליה משתיא אזוקי מזיק ליה ולא מברך עליה:

קימחא דחיטי רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ורב נחמן אמר שהכל ומסתברא כרב נחמן דלא רגילי אינשי לספויי קמחא והכין פסקו רבוואתא וכן קמחא דשערי נמי שהכל דאמר שמואל קרא חייא וקמחא דשערי מברכין עליהן שהכל קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל והלכתא כשמואל. אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקא אכיל קפרס והלכתא הכין דזורק את האביונות ואוכל את הקפרס ומדלגבי ערלה לאו פרי הוא גבי ברכה נמי לאו פירא הוא ולא מברכינן עילויה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה:

פלפלי רטיבתא בורא פרי האדמה ויבשתא ולא כלום דלאו אוכלא הוא וכן זנגבילא רטיבתא מברך עליה בורא פרי האדמה ויבשתא ולא כלום:

חביץ קדירא וכן דייסא דכעין חביץ קדירא כגון דאיכא בה דובשא רב יהודה אמר שהכל ורב כהנא אמר בורא מיני מזונות אמר רב יוסף נקוט דרב כהנא בידך דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות וכן הלכתא. פירוש חביץ קדרא קורין לו ישמעאלים כוביץ. גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שהוא מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות ואותבינן עלייהו דאמרי כל שהוא מחמשת מינין מברכין עליו בורא מיני מזונות דאלמא אורז לדידהו לא מברכינן עליה בורא מיני מזונות מהא דתניא הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה טחנה אפאה ובישלה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו המוציא ולבסוף שלש ברכות ואם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש והכוסס את האורז מברך בפה"א טחנו אפאו ובישלו אע"פ שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש וסלקא להו בתיובתא הלכך לגבי אורז כד מבשיל ליה בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות כדתריצנא להא מתניתא תני גבי אורז ולבסוף אינו מברך עליו ולא כלום וקיימא לן דכל ולבסוף ולא כלום מברך בורא נפשות רבות והני מילי בדאיתיה לאורז בעיניה אבל על ידי תערובות לא דקי"ל בהא כרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכים עליו בורא מיני מזונות דלא איתותב רב ושמואל אלא לענין כל שהוא מחמשת המינין דאיתיה בעיניה אבל כל שיש בו מחמשת המינין דליתיה בעיניה אלא על ידי תערובות לא איתותב הלכך קי"ל כותייהו בהא דליכא מאן דפליג עלייהו ועוד דסוגיין כותייהו. ופת דוחן בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וריהטא דמחוזא בין דמפשי ביה קימחא ובין דלא מפשי ביה קימחא מברך עליו בורא מיני מזונות כרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש: אמר רב יוסף האי חביצה אי אית ביה פירורין כזית מברך עליה המוציא לחם ושלש ברכות ואי לית ביה פירורין כזית בתחלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש ורב ששת אמר אפי' פירורין שאין בהן כזית מברכין עליה המוציא אמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא וכן הלכתא:

אמר אביי טריתא פטורה מן החלה מאי טריתא איכא דאמרי מרתח גביל ואיכא דאמרי נהמא דהנדקא ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח דתני ר' חייא לחם העשוי לכותח פטור מן החלה ואם עשאה כעבין חייבת כלמודים פטורה והא טריתא דארעא מברכינן עלה בורא מיני מזונות ואם קבע סעודתיה עילוה מברך עלה המוציא ושלש ברכות מר זוטרא קבע עלה ובריך עלה המוציא ושלש ברכות אמר מר בר רב אשי ואדם יוצא בה י"ח בפסח מ"ט לחם עוני קרינא ביה ואמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברך עליו שהכל מ"ט זיעה בעלמא הוא ותמרי דעבדינהו טרימא מברך עליהן בורא פרי העץ מאי טעמא במלתייהו קיימי כדמעיקרא:

שתיתא רב אמר שהכל ושמואל אמר בורא מיני מזונות אמר רב חסדא ולא פליגי הא בעבה והא ברכה עבה דלאכילה עבדי לה בורא מיני מזונות ורכה דלרפואה עבדי לה מברך שהכל:

• על הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה:

קתני ירקות דומיא דפת מה פת שנשתנו על ידי האור אף ירקות שנשתנו ע"י האור אמר רבנאי משמיה דאביי זאת אומרת שלקות מברך עליהן ב"פ האדמה וקיימא לן הכי דהא רב ושמואל ור' יוחנן כולהו סבירא להו דשלקות ב"פ האדמה ותניא נמי הכי יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נמוח דברי ר"מ ר' יוסי אומר יוצאים ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נמוח ולא פליג רבי יוסי עליה דר"מ אלא במצה משום דבעינן טעם מצה וליכא אבל בעלמא אפילו ר' יוסי מודה דשלקות במלתייהו קיימי ומברכינן עלייהו בורא פרי האדמה ואפילו תומי וכרתי. קרא חייא וסלקא וכרובא מברך עלייהו שהכל וכד שליק להו מברך עלייהו בורא פרי האדמה וכן כל מידי דלאו אורחינהו דאינשי למכלינהו בחיותייהו מברכינן עלייהו שהכל ואי שליק להו מברכינן עלייהו בורא פרי האדמה:

אמר ר' חייא בר אבא אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף שמעינן מינה דכל היכא דאיכא כזית בעי ברכה תחלה וסוף אבל היכא דליכא כזית בעי ברכה שאסור לאדם ליהנות מן העולם הזה כלום בלא ברכה ולבסוף לא בעי ברכה:

אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן האי תבשילא דסילקא קא מברך בורא פרי האדמה דליפתא בורא מיני מזונות הדר אמר אידי ואידי בורא פרי האדמה והאי דשדי בה קמחא טפי לדבוקי בעלמא עבדי לה ומיא דסילקא ומיא דליפתא ומיא דשיבתא כולהו בפה"א דקיימא לן מיא דכולהו שלקי ככולהו שלקי דמיין אמר רב חייא בר אשי אמר רב פת הצנומה בקערה מברכינן עליה המוציא ופליגא דרבי חייא דאמר הכל מודים שצריך שתכלה ברכה עם הפת מתקיף לה רבא מאי שנא צנומה דלא דכי כליא ברכה אפרוסה קא כליא אי הכי על הפת נמי כי כליא ברכה אפרוסה קא כליא אלא אמר רבא מברך ואחר כך בוצע (והלכתא כרבי חייא בר אשי) והלכתא כ(ר' חייא אליבא ד)רבא:

איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין ורבי יוחנן אמר שלימה מצוה מן המובחר אבל פרוסה של חטים ושלימה מן השעורים דברי הכל מברך על הפרוסה של חטים ופוטר את השלמין של שעורים אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים מקיים את שתיהן כי הא דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק פרוסה ושלימה מניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע אמר ליה מה שמך אמר ליה שלמון אמר ליה שלום אתה ושלום למשנתך ששמת שלום בין התלמידים אמר רב פפא הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע מאי טעמא לחם עוני אמר רחמנא אמר ר' אבא ובשבת חייב לבצוע על שתי ככרות מאי טעמא לחם משנה כתיב: אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה שקיל תרתי ובצע חדא:

רב אמי ורב אסי הוה מיקלע להו ריפתא דעירובא בשבת מברכין עליה המוציא אמרי הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי:

אמר רב טול כרוך טול כרוך אינו צריך לברך הביאו מלח הביאו לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפי' הביאו לפתן הביאו מלח אין צריך לברך גביל לתורי גביל לתורי צריך לברך ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי גביל לתורי אין צריך לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתן מאכל לבהמתו שנא' ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת אמר רבה בר שמואל משום ר' חייא אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד רבה בר שמואל איקלע לבי ריש גלותא אפיקו ליה ריפתא בצעה לאלתר אמרו ליה הדר ביה מר משמעתיה אמר להו לית דין צריך בשש:

מתני'

בירך על פירות האילן בפה"א יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא ועל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו:

גמ'

• ועל כולם אם אמר שהכל יצא:

איתמר רב הונא אמר חוץ מן הפת ויין ור' יוחנן אמר אפילו פת ויין והלכתא כרבי יוחנן: אמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות והזכרת השם אינה ברכה וקי"ל כרבי יוחנן דאמר בעינן הזכרת השם ומלכות:

• ועל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל:

ת"ר ועל דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה וחיה ועופות ודגים אומר שהכל נהיה בדברו על הפת שעפשה ועל היין שהקרים ועל תבשיל שעברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו על החלב ועל הגבינה ועל הביצים ועל הדגים ועל החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל ור' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו ועל המלח ועל הזומית ועל כמהין ופטריות הוא אומר שהכל נהיה בדברו:

מתני'

היו לפניו מינין הרבה רבי יהודה אומר אם יש ביניהם ממין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה:

גמ'

אמר עולא מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית דר' יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי חביב עדיף אבל כשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים: אמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל המוקדם בפסוק זה הוא מוקדם לברכה ארץ חטה ושעורה וגו': רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני שקיל רב המנונא ובריך אתמרי ברישא א"ל רב חסדא לא סבר לה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל המוקדם בפסוק זה הוא קודם לברכה אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ אמר ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך:

איתמר הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה אמר רב הונא טעונין ברכה לפניהם ואין טעונין ברכה לאחריהם וכן אמר רב נחמן ורב ששת אמר טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין בלבד ופליגא דרבי חייא דאמר רבי חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקין: אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהן ואין טעונין ברכה לאחריהם לאחר הסעודה טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהן וקיימא לן כרב פפא. שאלו תלמידיו את בן זומא מפני מה אמרו דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם אמר להם הואיל ופת פוטרתן אי הכי יין נמי תפטר ליה פת אמר להם יין גורם ברכה לעצמו רב הונא אכיל מפת הבאה בכסנין תריסר רפתי בני תלתא תלתא לקבא ולא בריך אמר רב נחמן עדיין מר כפין הוא אלא אמר רב נחמן כל שאחרים קובעין עליו מחמת הסעודה צריך לברך וכל שאין אחרים קובעין עליו מחמת הסעודה אינו צריך לברך ומסקנא היכא דאכיל לה בתורת כסנין בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום והיכא דאכיל לה בתורת קביעותא מברך עליה המוציא ושלש ברכות דאמר רב יהודה אמר שמואל לחמניות מערבין בהן ומברכין עליהן המוציא ואוקימנא בדקבע עלייהו:

רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב נתן בתר דגמור סעודתייהו יתיב רב פפא וקא אכיל אמרו ליה לא סבר לה מר גמר אסור לאכול אמר להו סילק איתמר ולית הלכתא הכי אלא כל זמן שלא נטל ידיו לברכה מצי אכיל דאמרינן ולית הלכתא ככל הני שמעתא אלא כי הא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלשה תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לגאולה תפלה תכף לנטילת ידים ברכה:

מתני'

בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון בירך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת בית שמאי אומרים אף לא מעשה קדרה:

גמ'

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה הואיל ואדם קובע סעודתו על המים בירך על היין שלפני המזון לא פטר את היין שלאחר המזון פירוש היין ששותין לאחר הסעודה ועדיין לא ברכו ברכת המזון הוא הנקרא יין שלאחר המזון אבל אם ברכו ברכת המזון יין שלאחר המזון צריך לברך עליו ואינו נפטר בברכה שבירך על היין שלפני המזון לא שנא חול ולא שנא שבתות וימים טובים כדגרסינן בערבי פסחים אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודתא וקאי עילויהו רב אחא בריה דרב איקא אמימר בריך על כל כסא וכסא מר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא דברכתא רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך אמר רב אחא אנא כמאן נעביד אמימר אמר אנא נמלך אנא ומר זוטרא אמר אנא דעבדי כתלמידי דרב דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא הוה קאי עילויהו רב ייבא סבא אמרי ליה הב לן ונבריך ולבסוף אמרי ליה הב לן ונשתי אמר להו הכי אמר רב כיון דאמריתון הב לן ונבריך איתסר לכו למשתי וכן הלכתא:

רב יצחק בר יוסף איקלע לבי אביי ביום טוב חזייה דבריך והדר בריך א"ל לא סבר לה מר להא דרבי יהושע בן לוי בירך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון אמר ליה אנא נמלך אנא בא להם יין בתוך המזון אפי' בשבתות וימים טובים אינו פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשרות וזה לשתות דקיימא לן כתלמידי דרב דאמרי אינו פוטר:

מתני'

היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכולם בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם והוא אומר על המוגמר אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה:

גמ'

דוקא הסבו הוא שאחד מברך לכולם המוציא אבל לא הסבו לא ואי אמרי ניזיל ניכול נהמא בדוכתא פלוני אף על גב דלא הסבו אלא כל אחד ואחד אוכל מככרו כמאן דקביעי דמו ואחד מברך לכולם כדתני' עשרה שהיו מהלכין בדרך אע"פ שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו וישבו אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם ואוקימנא כגון דאמרי ניזיל ניכול נהמא בדוכתא פלוני ויין נמי בעי הסבה כרבי יוחנן (דאמר רבי יוחנן) ואם הסבו אחד מברך לכולם בפה"ג ואם לא הסבו כל אחד ואחד מברך לעצמו שאלו את בן זומא מפני מה אמרו בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אמר להם הואיל ואין בית הבליעה פנוי:

• והוא אומר על המוגמר:

הוא מכלל דאיכא עדיף מיניה מסייעא ליה לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב כל הנוטל ידיו באחרונה תחלה הוא מזומן לברכה אמר ר' זירא א"ר ירמיה מאימתי מברך על המוגמר משתעלה תמרתו אמר רב חסדא אמר רב על כל המוגמרות כולן מברכין עליהם בורא עצי בשמים חוץ ממושק"א שמין חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים ומשחא דאפרסמא מברכין עליה בורא שמן ערב וכשרתא ומשחא כבישא ומשחא טחינא כולהו מברכינן עלייהו בורא עצי בשמים וסימל"ק וחלפי דימא מברכינן עלייהו בורא עצי בשמים ונרקום דגנוניתא מברכינן עלייהו בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים [אמר רב ששת הני סיגלי מברך עלייהו עשבי בשמים] אמר מר זוטרא האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות: אמר מר יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזא אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות כדי להתנאות בהן בני אדם: אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על ריח טוב שנאמר כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח:

תנו רבנן הביאו לפניהם שמן והדס בית שמאי אומרים מברך על השמן ופוטר את ההדס ובית הלל אומרים מברך על ההדס ופוטר את השמן אמר רבן גמליאל אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו אמר ר' יוחנן הלכה כדברי המכריע רבא אמר הלכה כבית הלל והלכתא כרבא דבתרא הוא:

תנו רבנן הביאו לפניו שמן ויין ב"ש אומרים אוחז את השמן בימינו ואת היין בשמאלו ומברך על השמן ואחר כך על היין ובית הלל אומרים אוחז את היין בימינו ואת השמן בשמאלו ומברך על היין ואחר כך מברך על השמן וטחו בראש השמש ואם שמש תלמיד חכם הוא טחו בכותל מפני שגנאי הוא לתלמיד חכם שיצא כשהוא מבושם לשוק תנו רבנן ששה דברים גנאי הוא לתלמיד חכם אל יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים מטולאים ואל יספר עם אשה בשוק ואל ישב בחבורה של עמי הארץ ואל יכנס באחרונה לבית המדרש ויש אומרים אל יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך בקומה זקופה: אל יצא כשהוא מבושם לשוק במקום שחשודין אותו על משכב זכור ולא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה ואל יצא יחידי בלילה משום חשדא ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עידנא אבל קביע ליה עידנא מידע ידעי דלעידניה קא אזיל ואל יצא במנעלים מטולאים ולא אמרן אלא בטלאי על גבי טלאי ובפינתא ובימות החמה אבל בגילדא או בימות הגשמים לית לן בה ואל יספר עם אשה בשוק ואפילו היא אשתו ואפילו היא בתו או אחותו לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו ואל ישב בחבורה של עמי הארץ דילמא אתי לאימשוכי בתרייהו ואל יכנס באחרונה לבית המדרש דילמא חשדי ליה בפושעים ואל יפסיע פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם מאי תקנתיה ליהדריה בקדושא דבי שמשא ואל יהלך בקומה זקופה משום שנאמר מלא כל הארץ כבודו:

מתני'

הביאו לו מליח בתחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפילה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה:

גמ'

ומי איכא מידי דהוי מליח עיקר ופת טפל אמר רב אחא בר רב עולא באוכלי פירות גנוסר שנינו:

מתני'

אכל תאנים וענבים ורמונים מברך עליהן שלש ברכות דברי ר"ג וחכ"א ברכה אחת מעין שלש ר"ע אומר אפי' אכל שלוק והוא מזונו מברך עליו שלש ברכות השותה מים לצמאו אומר שהכל רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות:

גמ'

אמר ר' יעקב בר אידי אמר ר' חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אמר רבה בר מארי אמר רבי יהושע בן לוי כל שהוא משבעת המינים בתחלה מברך עליו בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אמר ליה אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש אמר ליה דחמשת המינים על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שנתת לעמך והנחלת את אבותינו רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ובנה את ירושלים עירך במהרה בימינו ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה כי אל טוב ומטיב אתה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה דפירי על העץ ועל פרי העץ דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן מיחתם במאי חתים רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות רבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה אמר רב עמרם ולא פליגי הא לן והא להו וכן על היין חותם על הארץ ועל פרי הגפן:

• השותה מים לצמאו אומר שהכל:

לאפוקי מאי אמר רב אידי בר אבין לאפוקי דחנקתיה אומצא:

• רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות:

אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר:

תנו רבנן אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהן שהכל אחרים אומרים שמרים שיש בהם טעם יין מברכין עליהן בורא פרי הגפן רבה ור' יוסף דאמרי תרוייהו אין הלכה כאחרים: